פמיניזם מעשי ושבירת מעגל הדיכוי הנשי ברומן "כמו החיטה ברוח" של מאירה פפר

 פמיניזם מעשי ושבירת מעגל הדיכוי הנשי ברומן "כמו החיטה ברוח" של מאירה פפר 

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

מאירה פפר, כמו החיטה ברוח, הוצאת כנרת-זמורה, 2025, 271 עמודים

הרומן "כמו החיטה ברוח" מאת מאירה פפר משרטט את מסע חייה המטלטל של הגיבורה, רומיה/ראומה, מילדותה הענייה בתימן שם היא נמכרת למעשה לנישואי כפייה מתוך כורח כלכלי. עם עלייתה לישראל ושינוי שמה לראומה, היא מתמודדת עם דיכוי פטריארכלי ואלימות בתוך נישואים כושלים בפריפריה. הסיפור מתמקד בחוסן נשי (Resilience) ובהפיכתה האקטיבית של הגיבורה מקורבן לשורדת, תוך שהיא בונה את עצמאותה באמצעות רכישת מקצוע מיומן כמיילדת ועל ידי עמל כפיים. לבסוף, ראומה מבססת אוטונומיה כלכלית מוחלטת כשהיא רוכשת את חירותה על ידי פירעון חובות בעלה, ובכך מגדירה מחדש את זהותה ומדגימה את המסר המרכזי של הרומן: היכולת "להתכופף כדי לא להישבר", כדוגמת החיטה ברוח.

תגיות: פמיניזם, חוסן נשי, ספרות נשים, סיפור הגירה, דיכוי פטריארכלי, אלימות במשפחה, סיפור התבגרות/מסע חיים.

******************

שעטנז וכלאיים: מצגת

 

לגלול כדי לעבור מדף לדף

*המצגת נוצרה בסיוע כלי בינה מלאכותית, כולל NotebookLM.

מתרפקת השכינה על זוהר דמותה והילדים לא חדלו אותה לאהוב... בתמימותם

ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

'אלוהים האחרון'

מִתְרַפֶּקֶת הַשְּׁכִינָה עַל זֹהַר דְּמוּתָהּ -

שֶׁבַּחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין קַדְמוּתָהּ.

עֲטוּיָה אַדֶּרֶת רַחֲמִים מִכּוֹכְבֵי מְרוֹמִים,

וְעַתָּה אֲבוּדָה מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים.

התנ״ך כספר של תקווה

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

התנ״ך כספר של תקווה

במקרא יש פתיחוֹת הרבה. פתיחות לסיפורים ולדברי שיר, פתיחות לנבואות ולגופי חוקים, פתיחות לרשימות ולקבצי חכמה, וכן הלאה וכן הלאה. פתיחות הרבה יש במקרא ולכל אחת מהן רוח ונשמה משל עצמה. אבל מה צורך יש בפתיחות הללו? מה צורך יש בפתיחות בכלל? 

Counterpoint – In Dual-Faced Reality Dr. Sarah Melzer's Holocaust Memorial Exhibition

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

Keywords: Sarah Melzer, Holocaust Art, Memorial Art, Holocaust Memory, Survivor Stories, Weinfeld Family

About the Exhibition

The Holocaust memorial exhibition by Dr. Sarah Melzer (painter, artist, and educator), 'Counterpoint – In Dual-Faced Reality', was displayed in Paris (2015), in her birthplace Nowy Sącz (2022), at the Galicia Museum in Krakow (2023), and in the city of Gorlice, Poland. The exhibition addresses the dynamics of an existential reality oscillating between the power of life's continuity in a living, breathing world and the duty to remember worlds that were obliterated in the Holocaust without a trace.

The exhibition in Krakow. Photographer: Ezer Melzer

שיר-השירים: אם אכתוב מדרש אהבתך

 בלפור חקק, משורר

 שיר השירים 

עֵינַיִךְ בַּחֲשֵׁכָה בּוֹהֲקוֹת זָהָב יָרֹק

וְצַוָּארֵךְ מִגְדַּל פְּנִינִים.

כָּל דַּפֵּי הַשִּׁירִים

עֲרֵמַת חִטִּים עַל בִּטְנֵךְ

מְגֻדֶּרֶת שׁוֹשַׁנִּים.

ספרה של יעל שמש על אלישע איש האלהים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

Yael Shemesh, Elisha: The Holy Man of God, Translated from the Hebrew by Lenn J. Schramm, Supplements toVetus Testamentum 200 (2025), Brill, Leiden Boston, 369 pp.

הספר מחולק לשלושה חלקים עיקריים: דיון כללי בסוגיות מבניות וסוגתיות, ניתוח מעמיק של סיפורים מייצגים, וסיכום על דמותו של אלישע.

איסורי כילאיים ושעטנז - ויקרא יט, יט; דברים כב, ט-יא

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

🛑 איסורי כילאיים ושעטנז 🛑

 ויקרא יט, יט; דברים כב, ט-יא

המאמר במצגת - כאן

הכתוב להלן עוסק באיסורי כלאיים ושעטנז כפי שהם מופיעים בספר ויקרא ובספר דברים, תוך ניתוח ההיבטים הלשוניים, ההלכתיים והפרשניים של המצוות הללו. הוא דן בשלושת תחומי איסורי הכלאיים – בעלי חיים, צמחים ובגדים – ומסביר את משמעות המילה 'כלאיים' ואת המונח 'שעטנז', כולל הצעת חכמי המשנה לשעטנז כראשי תיבות של תהליכי עיבוד הבד. כמו כן, הוא מציג פרשנויות שונות למקור האיסור, החל מ"גזרות מלך" (חוקות שאינן מנומקות) ועד לשמירה על סדרי הבריאה, ובוחן את צמצום האיסורים בין המקורות בויקרא ובדברים. לבסוף, מביא עדויות על בגדי כהונה ששילבו צמר ופשתן ומצטט עדויות ארכיאולוגיות המעלות שאלות על הפער בין הנורמה המקראית לפרקטיקה החברתית.

בויקרא יט, יט כתוב:
אֶת-חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ:
בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם,
שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם;
וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ.

הפסוק מציג שלושה איסורי כלאיים המקיפים תחומי חיים שונים: עולם החי (אין להרביע שני מינים של בעלי חיים), עולם הצומח (אין לזרוע זריעת כלאים), ועולם היצירה האנושית (אין ללבוש או להתכסות בבגד 'כלאים שעטנז'). מילת כִּלְאַיִם משובצת בכל אחד משלושת האיסורים. המילה מציינת צירוף או ערבוב של שני מינים שונים שאינם מתאימים או שאינם צריכים להתערבב. השורש המשוער שלה הוא כ-ל-א (כמו ב"כלא" – עצר, הגביל, סגר), כאילו מין אחד ׳כלוא׳ בתוך מין אחר.