על ספרה של רחל אליאור, תהום אל תהום קורא: רשימות ומאמרים על ספרים וסיפורים, על סופרות ועל סופרים

 ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

רחל אליאור, תהום אל תהום קורא: רשימות ומאמרים על ספרים וסיפורים, על סופרות ועל סופרים, הוצאת עמדה, 2025, 176 עמודים

לכאורה, ספרהּ החדש של רחל אליאור מאגד לצרור אחד, רשימות ומאמרים על יצירות ספרות שונות, שנכתבו במרוצת שלושת העשורים האחרונים. אולם, למעשה, ענייננו בספר רב-ממדי בעל מסר תרבותי ורעיוני עמוק, העובר מעולמו של הקורא המשכיל חובב הספרות, לעולמה הרב-ממדי של הכותבת, וממנו למעגלים הרחבים של שיח תרבותי הנע בין עבר להווה. במילים אחרות, מאחורי הדיון ביצירות וביוצרים, החל מח"נ ביאליק, ש"י עגנון וברונו שולץ, עבור לחיים גורי, דליה רביקוביץ ועמליה כהנא-כרמון, וכלה באולגה טורצ'וק, מאיר שלו, חיים באר, זאב רז, עמוס עוז ואסף ענברי, מסתתר דיון ספרותי-תרבותי וחברתי בעל מסר היסטורי-רעיוני.

מה חשוב לדעת על בריאות הלב - שיחה עם פרופ׳ רונן דורסט

ד״ר לאה מזור מראיינת את פרופ׳ רונן דורסט, קרדיולוג בכיר ב׳הדסה׳

פרופ׳ רונן דורסט

פרופ' רונן דורסט ממערך הלב של ׳הדסה׳, קרדיולוג בעל שם עולמי, עושה סדר בבריאות הלב: מההבדל המפתיע בין נשים לגברים ועד למיתוסים על סטטינים וכולסטרול, ממחלות לב בילדים ועד התבטאותן במבוגרים וקשישים, מבדיקות הדמיה מתקדמות כמו CT ו-MRI לב ועד צינתורים. ראיון על קרדיולוגיה, גנטיקה ומניעת טרשת עורקים.

תוויות: פרופ' רונן דורסט, מערך הלב של ׳הדסה׳, טרשת עורקים, קרדיולוגיה מודרנית, מחלות לב, תסמונת הלב השבור, כולסטרול LDL ו-HDL, טיפול בסטטינים, מחלות לב תורשתיות, מומי לב בילדים, CT לב (צנתור וירטואלי), אקו לב, MRI לב, צנתור זעיר פולשני, היצרות המסתם האורטלי, מניעת התקפי לב, בריאות הלב ותזונה, גורמי סיכון למחלות לב, רפואה מותאמת אישית.

כל מלחמה מותירה אשפה בצידי דרך, שיר

 יערה בן-דוד, משוררת ומבקרת ישראלית 

שְׁכָבות בקליק אחד 

הַמְּכוֹנִית עָצְרָה בִּפְקָק. 

וּכְשֶׁהַכַּדּוּרִים סָבִיב דָּפְקוּ

וְרֹאשׁוֹ הֻטַּח יָשָׁר עַל הַהֶגֶה -

הִכָּה הַצּוֹפָר שֶׁלּוֹ וְהִכָּה בְּעוֹר הַתֹּוף

אַחַר כָּךְ גְּוִיַּת פַּח גְּוִיַּת אִישׁ חֲרוּכָה 

וְאֵין לְהַפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים וְרֵיחָם.

רַק מַנְגִינָתָם בְּדַרְכָּם לְשִׁכְבוֹת זְמַן, רַק אֱלֹהִים 

לֹֹא נִשְׁאַר בְּצֹמֶת הַחֲרָדָה. 

על מנהרות במקרא ובתרבויות שסביבו - מסע סמנטי ממפלט לאיום

 ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

---

הקדמה: לשון כמראה לחוויה קולקטיבית

מילים אינן כלים ניטרליים להעברת מידע - הן נושאות עמן שכבות של זיכרון, חרדה, תקווה ופחד. הן מראה לחוויה הקולקטיבית של חברה. מילים משנות את משמעותן בהתאם לתקוות ולטראומות של הדוברים בהן, והקונוטציות שלהן הן תיעוד חי של זיכרון היסטורי ותרבותי. 

חיבור זה עוקב אחר המסע הסמנטי של מילה אחת - "מנהרה" - מהמקרא ועד ימינו. זהו מסע של היפוכים: ממקום מפלט לכלי איום, ממבנה הנדסי נייטרלי לסמל טרור, ומסמל התקדמות טכנולוגית לביטוי של חרדה קיומית.

על רפואה, רופאים, מטופלים ומטופלות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ראיונות שערכתי עם רופאים:

ראיון עם פרופ׳ רונן דורסט, מה חשוב לדעת על בריאות הלב - שיחה עם פרופ׳ רונן דורסט

ראיון עם ד״ר רות קנאי: ד״ר רות קנאי: על רפואת משפחה, מצויינות מקצועית ואהבת אדם

מבחר ביקורות שכתבתי על ספרים בנושאי רפואה:

על אתיקה רפואית ביהדות: היסטוריה, הלכה והחוק הישראלי: על ספרו של בר אילן

(יחיאל מיכל בר אילן, אתיקה רפואית ביהדות: היסטוריה, הלכה והחוק הישראלי)

על ספרו של בנימין מוזס - האבולוציה של הפרקטיקה הרפואית

גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים, האקדמיה ללשון העברית תשע״ט, 171 עמודים

הידעתם שאפרסמון, אפרסק, נרקיס, קנבס, סוכר ועמילן הן מילים שחדרו לעברית מיוונית? מילים אלה הן טיפה בים המילים שהעברית שאלה מן היוונית וגם מן הלטינית. בימים אלה הופיע גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים מאת ד״ר נורית שובל-דודאי, מרצה לשפות קלאסיות באוניברסיטת בן גוריון בנגב ונמנית עם חוקרי מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. 

הגלוסר מציג כ-1600 מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים הבתר־מקראיים. כולם (כמעט ללא יוצא מן הכלל) של שמות. הרשימה אינה כוללת פעלים שנגזרו ממילים יווניות כמו: להדפיס, להתפלמס או לקטרג. בסיס הנתונים של הגלוסר הוא מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית שבו נאספו כל החיבורים הכתובים עברית ועברית מעורבת בארמית למן חתימת המקרא, דרך ספרות חז"ל בימי התנאים והאמוראים ועד סוף תקופת הגאונים. דהיינו, חיבורים משנת 200 לפנה״ס לשנת 1050 לספירה. ספרות זו מתאפיינת בחדירת מספר רב של מילים זרות ללשון העברית. רבות מהן נטמעו בה ומשמשות עד ימינו.

מדוע אין ׳כחול׳ במקרא, ולא רק בו?

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

איזה מהצבעים הבאים אינו נזכר במקרא? אדום, שני, ארגמן, תכלת, שחור, ירוק, כחול, לבן וצהוב? התשובה היא כחול! מדוע?

בית מקרא ע,ב (תשפ"ה): זיכרונות מממלכת הצפון

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מוסד ביאליק

בית מקרא ע,ב (תשפ"ה): זיכרונות מממלכת הצפון בעריכת גיא דרשן, הוצאת מוסד ביאליק, מס' עמודים: 183+8

על הספר: חוט וצבע באריגי ארץ-ישראל הקדומה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יד בן צבי

נעמה סוקניק, זהר עמר, דוד אילוז, חוט וצבע באריגי ארץ-ישראל הקדומה, יד יצחק בן צבי, ירושלים תשפ״ה (2025), 352 עמודים

הספר היפיפה המונח לפנינו מתמקד במלאכת הצביעה באריגים ובהתחקות אחר תהליכי הצביעה בתקופות הקדומות. הוא מסכם מחקר רב שנים שכלל סקירת מקורות כתובים, בדיקות אנליטיות של שרידי האריגים שנמצאו בארץ-ישראל ושחזורי צביעה. הספר יפיפה גם בצורתו: מודפס על נייר כרומו ומשובץ בתצלומי צבע רבים.