יום רביעי, 1 ביולי 2020

גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים, האקדמיה ללשון העברית תשע״ט, 171 עמודים

הידעתם שאפרסמון, אפרסק, נרקיס, קנבס, סוכר ועמילן הן מילים שחדרו לעברית מיוונית? מילים אלה הן טיפה בים המילים שהעברית שאלה מן היוונית וגם מן הלטינית. בימים אלה הופיע גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים מאת ד״ר נורית שובל-דודאי, מרצה לשפות קלאסיות באוניברסיטת בן גוריון בנגב ונמנית עם חוקרי מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. 
הגלוסר מציג כ-1600 מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים הבתר־מקראיים. כולם (כמעט ללא יוצא מן הכלל) של שמות. הרשימה אינה כוללת פעלים שנגזרו ממילים יווניות כמו: להדפיס, להתפלמס או לקטרג. בסיס הנתונים של הגלוסר הוא מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית שבו נאספו כל החיבורים הכתובים עברית ועברית מעורבת בארמית למן חתימת המקרא, דרך ספרות חז"ל בימי התנאים והאמוראים ועד סוף תקופת הגאונים. דהיינו, חיבורים משנת 200 לפנה״ס לשנת 1050 לספירה. ספרות זו מתאפיינת בחדירת מספר רב של מילים זרות ללשון העברית. רבות מהן נטמעו בה ומשמשות עד ימינו.
                                                                                                                            
                                          

היוונים והרומים ישבו בארץ מאז כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפסה"נ ועד כיבושה בידי המוסלמים בשנת 638 לספירה. ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית התאפיינה בחברות רב-תרבותיות ורב-לשוניות אשר קיימו ביניהן קשרי שלטון ומנהל, חוק ומשפט, מסחר, חברה ותרבות. עיון בשדות הסמנטיים שמהם נשאלו רבות מן המילים מלמד על טיב המפגש התרבותי בין דוברי הלשונות השונות. הרוב הגדול של המילים משתייך לראליה הקשורה בשלטון: בעלי תפקידים, חוק ומשפט, מטבעות, מידות ומשקלות ואדריכלות, או של צרכי מחייה - כלים וביגוד. רב-לשוניות זו - ברמות ובמשלבים שונים - איפיינה רבים מדוברי העברית בתקופות שונות, באזורים נבדלים ובשכבות חברתיות מגוונות והייתה התנאי והבסיס לתהליך שאילת מילים מלשון אחת לחברתה׳ (עמ׳ 3).
׳המילים השאולות מיוונית ומלטינית שאותרו בספרות העתיקה נאספו, מוצאן זוהה, משמעותן נתבררה במידת האפשר ולכל אחת מהן נלווה מסמך המסכם את תולדות מחקרה ואת תוצאותיו. סיכום התוצאות אלה מובא לקורא בצורה של גלוסר שאינו אלא שלב ביניים בעבודת ההכנה לקראת כתיבתו של מילון חדש למילים השאולות׳ (עמ׳ 6).
מבנה הגלוסר: הערך, זיהוי המילה היוונית או הרומית, ציון מספר ההיקרויות שלה בבסיס הנתונים, ומובאה להבהרת משמעותה ואופן השימוש בה. למשל, בערך ׳אורלוגין׳ ישנה המובאה: ׳למלך שהיה לו אורלוגין, והיה מביט בה ויודע איזו שעה של יום׳ (תנחומא [בובר] בא יב; 48). המילים מסודרות בסדר אלפביתי עברי. 
לספר יש נספח עם שמות אנשים, שמות מקומות ושמות ייחוס. ברשימה כלולות צורות יווניות או לטיניות של שמות עבריים, ארמיים, מצריים ופרסיים. 
בתחילת הספר יש רשימה מועילה של מילונים ומהדורות. 
לא מצאתי במבוא דיון בשאלה אם השאילה היתה חד כיוונית - מן היוונית והרומית לעברית, או דו-כיוונית, מן העברית ליוונית ולרומית. גם לא מצאתי בו התייחסות לקיומן של מילים יווניות במקרא, אף שהספר עוסק בתקופה הבתר-מקראית. 
לסיכום, ספר מומלץ בחום לכל מי שסוגיות לשון קרובות ללבו. 










2 comments:

  1. יפה ומעניין מאד. אגב, אני , בעבודת-חקר מקורית שלי על ההגיון הצלילי של העברית, מצאתי הרבה מילים שכנראה אומצו ביוונית ובלטינית מן העברית (ומשפות שמיות אחרות כנראה).

    השבמחק