בעיר דוד התגלתה בולה שעליה דמות אדם היושב על כסא גדול ולפניו עמודים

טביעת החותם. צילום: אליהו ינאי, עיר דוד 

טביעת חותם כפולה על בולה וחותם חרס המתוארכים, בסבירות גבוהה, לתקופה הפרסית, שעד כה התגלו ממנה ממצאים דלים ביותר. הם התגלו בתוך שטח אשר נוקה וסודר בתוך הריסות של מבנה גדול, שחרב בחורבן הבבלי של ירושלים, בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים.

טביעת החותם הכפולה נתגלתה על פיסת טין גדולה. גודלה של פיסת הטין, כ 4.5 ס"מ, מעיד כי שימשה לסגירת מיכל גדול, אולי קנקן, ולא למכתב. על הטביעה מופיעה דמותו של אדם היושב על כיסא גדול ולפניו עמוד אחד או שניים. עיצוב התמונה מעיד כי נעשתה בעזרת חותם מטיפוס בבלי. הדמות היא ככל הנראה מלך והעמוד או העמודים, הם הסמלים המייצגים את האלים נבו ומורדוך. לדברי ד"ר עידו קוך מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת ת"א, בארץ נמצאו רק כ-10 פריטים בסגנון זה במספר מקומות, בהם עין גדי וירושלים, אשר נראה כי היו בשימוש בתקופה הפרסית. בולה נוספת מסגנון זה, אף היא מהקשר של התקופה הפרסית, התגלתה בחפירות שערכה ד״ר אילת מזר בצידה המזרחי של גבעת עיר דוד. החותם עשוי שבר כלי חרס גדול, מתוצרת מקומית, שעל צידו החיצוני נחרתה מסגרת מעגלית המחולקת לשני מדורים ובהם מספר חריתות ליניאריות. יתכן שהחריתות מייצגות שתי דמויות, ויתכן שמדובר בחותם פסבדו-אפיגרפי (הנושא ציורים שנועדו לדמות לאותיות). בגב החותם ניתן להבחין בשבר, המעיד, אולי, על ידית שהוצמדה שם בעבר. גודלו של החותם, כ-8 ס"מ קוטרו, מעיד ששימש לחתימת חפצים גדולים. 

יחד עם פריטים אלה, נמצאו גם ממצאים נוספים, בהם, לדוגמא, שבר כלי בס מעוטר בפרצוף. לדברי החוקרים, "מציאתם של הממצאים החדשים במדרון המערבי של גבעת עיר דוד, מוסיפה מידע רב אודות מבנה העיר בתקופת שיבת ציון, תקופה עליה ידענו עד כה בעיקר מהספרות המקראית (ספרי עזרא ונחמיה). מיעוט הממצאים מפרק זמן זה הקשה על הבנת מעמד והיקף העיר. הממצאים מהחפירה תחת חניון גבעתי שופכים אור על חידוש מערך המינהל המקומי, במיקום דומה לזה שבו התקיים המינהל גם לפני חורבן בית ראשון, כמאה שנים קודם לכן".

לדברי פרופ' גדות וד"ר שלו, "מציאתם של הבולה והחותם בעיר דוד מלמדת שעל אף מצבה הקשה של העיר לאחר החורבן, נעשו מאמצים להשיב את מערכות המינהל לתקינותן, ותושביה המשיכו להשתמש במבנים שחרבו בה".