ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
מאיר חזן, עצמאות ופוליטיקה: צמתים בהיווצרות המערכת הפוליטית הישראלית, מאגנס, ירושלים תש״ף 2020, 380 עמודים
אחד הנושאים המסעירים את החברה הישראלית בשנים האחרונות, הוא החשש מהחלשות הדמוקרטיה. אבל האם תמיד היתה כאן דמוקרטיה?
ספרו החדש של מאיר חזן, עצמאות ופוליטיקה: צמתים בהיווצרות המערכת הפוליטית הישראלית, מתחיל בציטוט דבריו של מייסד המדינה וראש הממשלה הראשון שלה, מר דוד בן גוריון, שהמדינה הוקמה בלי דמוקרטיה (!). לדברים אלה חשיבות יתרה משום שלאישיותו של בן גוריון ולתפיסות עולמו היה תפקיד משמעותי בהקמת המדינה ובעיצוב דמותה הבראשיתית, בנוסף, כמובן, לעוד צביר תהליכים ומרכיבים, שאותם מונה חזן: החלטת האו״ם בכ״ט בנובמבר 1947, הנצחונות הצבאיים בשנים 1947-1949, היציאה והגירוש של האוכלוסיה הפלסטינית מתחומי המדינה היהודית, העלייה של שארית הפליטה מאירופה ושל חלק ניכר מיהודי ארצות האיסלם, הסיוע של יהדות התפוצות ועוד. אינספור מחקרים נכתבו על ראשית המדינה, אבל בהם ניכרת נטייה להתמקד בהבטים הצבאיים והפוליטיים ובמחלוקת בין הנרטיבים הישראלי מזה והפלסטיני מזה. אבל בשנים האחרונות ניכרת מגמה נוספת - להפנות את תשומת הלב לחיים האזרחיים בעת המעבר מיישוב למדינה, והספר המונח עתה לפנינו משתלב במגמה זו. הוא מראה כיצד נעשה המעבר מהמבנה הוולונטרי שאיפיין את עידן המדינה שבדרך למסגרת מוסדית מוסמכת ומחייבת של מדינה ריבונית, מבחינה פוליטית. הוא טוען ש׳בזכותם של פוליטיקאים ובזכות הבחירות הפוליטיות שנערכו בשנים 1949-1947 ניצבת מדינת ישראל על רגליים איתנות עד ימינו…״מדינת ישראל נוסדה באופן רבולוציוני. בלי בחירות ובלי דמוקרטיה, ואחרת אי אפשר היה, והיה חשוב יותר להקים את המדינה מאשר לדקדק בהלכות הדמוקרטיה״. כך תיאר בן גוריון את המציאות הפוליטית ערב הבחירות לאסיפה המכוננת שהתקיימו ב-25 בינואר 1949. הספר בוחן את המעשה המהפכני הזה׳ (מן הכריכה האחורית).
לספר יש שמונה פרקים, סיכום, ביבליוגרפיה עשירה מאד ומפתח אישים. ואלה פרקי הספר:
פרק ראשון: אספת הנבחרים החמישית: הבחירות שלא היו
פרק שני: הנתיב לריבונות: מהנהלה אל ממשלה
פרק שלישי: ״הצל האדום״ ומעורבותו של וייצמן
פרק רביעי: רגעי ההכרעה המדינית
פרק חמישי: המאבק הפוליטי על גיבוש המבנה המשטרי
פרק שישי: הקשרים המדיניים המצועפים של הבחירות שבפתח
פרק שביעי: מערכת הבחירות לאספה המכוננת
פרק שמיני: ״מדינאי בחורף״: הנשיא הראשון
סקירה מעניינת מומלץ לדעתי לאנשים האוהבים ועוסקים במדעי המדינה.
השבמחקדמוקרטיה בלשון שנות השלושים והארבעים לא היתה מה שהיא בלשוננו כיום, וגם כיום אין מודל אחד של דמוקרטיה. בין 1931 ל-1944 לא התקיימו ביישוב בחירות לאסיפת הנכבדים למרות שהיישוב כמעט שולש בגודלו. גם ההחלטה על מתן זכות בחירה לערבים התקבלה בדצמבר 1948 נגד רצונם (מלבד הקומוניסטים) ובלחץ פעילי הבחירות של מפא"י שחששו מפני התעצמותה של מפ"ם בקרב הצבא והעולים החדשים. לכתוב על דמוקרוטיה (או היעדרה) בשנת 1948/9 ולפניהן בפרספקטיבה של המושג דמוקרטיה היום זה קצת אנאכרוניזם.
השבמחק