היום (9.6.2020) הגיעה אלינו הידיעה המרה שיצחק מאיר, ההוגה, המשורר, הסופר, המחנך ואיש המוסר, השיב את נשמתו לבוראו. איימי השואה שחווה בשחר חייו טבעו חותם עמוק כשאול בנשמתו. הנה שיר שששלח לי לפירסום. קשה להאמין שזרם הויינייטות על פרשת השבוע ששלח לי במשך שנים לפירסום בבלוג - ייבש. אבל מה שלא ייבש וימשיך להפרות נשמות הוא שפע החיבורים שהשאיר אחריו.
יהי זכרו ברוך!
מצעד החיים
יצחק מאיר
אתה יכול ללוות ילדים למסע אל החור השחור הכבוי
ולספר שם איך זה קרה שאתה
מכל המתים לא מתת בתהום -
והם לא יידעו דבר.
חשוב, איך יכול אדם שנולד
על כוכב ירוק וזהוב לדעת
מהו כוכב שכולו בור שחור,
שגם השמים קרסו אל תוכו,
ואין בו חמצן, אפילו לא פיח,
ואין בו לא ים ולא חוף ולא סוף
ולא התחלה, חלל , רק חלל
כבד כמו אפלה.
לא יכול.
ואם אתה מספר - הבור השחור
איננו שחור יותר מן הבור
שחפר המלאך הקודר בחצות
ביער אחד באדמת הכוכב
בו דרים גם שדים גם אדם,
ואז הם יודעים הילדים שאתה מלווה לספר להם דברים
מה שיודעים העולם על קברים,
אבל לא דבר , לא צילו של דבר
על בור החלל שאין כמותו.
כי חשוב בן אדם, איך אפשר כי יידעו.
אבל אתה הולך כי אתה רוצה שיידעו
כי החור השחור הוא כאן ,בכוכב
הירוק הזהוב ,והוא לא כבוי
ופעור עמוק בתוך מעמקי
האדמה עליה בונים
בני האדם ערים וכפרים,
והולכים בסנדלי חופים
בחול הרך לאסוף קונכיות,
ובמגפי עור סוליות מסמרי
פלדה בשבילי שלגי ההרים
לרדוף פליטים יחפים,
מתחת גנות בו יושבות גבירות
וכלבלבי מחמד בחיקן,
מספרות זו לזו אהבות שנבלו,
וגם מתחת לרציפים
של בטון יצוק, אפור, לאורכם
עומדים נערים במדים ירוקים
וכלבים דרוכים קשורים ברצועות
מחכים לקרונות שיבואו מלאים
וייצאו ריקים כמו קברים פרוצים.
ספר.
לא יאמינו לך.
כי הילדים שאתה מלווה
הם ילדים של מרחב ואופקים
שירדו לכוכב הירוק הזהוב
לאהוב בו תמים את האהבות
המצניעות עצמן בין עצי
גנות הפרחים והאפרסמון
ומחכות להם בשבועה,
ואין להם כוח , איך, איך יהיה
לדעת כי
שתי מפלצות
חלילה אורבות בגנות ההן -
אחת להשליך אדם לבור
ואחת להציל לזכור.
אז לך.
ולמה תלך....
16.12.2019
Isaac Meir translated by
Prof. Eitan Medini
The life’s march
You can escort children in a journey to an extinguished black hole
And tell them how did it happen that you
Of all the dead didn’t die in the abyss-
And they will know nothing.
Think, how a person who was born
Upon a green and golden star can know what is a star which is entirely a black pit,
Even the sky collapsed into it,
And no oxygen in it, even no soot,
And in it no sea, no shore, no end and no beginning , only space, heavy as darkness.
Unable.
And if you tell - about the dark hole, its not darker than the hole-
Which the gloomy angel
Dug at midnight in one forest
In the stars’ soil
In it demons and human too
Are living
And than the children you are escorting and telling them things
What the wold knows about graves ,
And nothing, not even a shadow of thing, about the space pit and nothing similar to it,
Think man, how its possible for them to know.
But you are going since you do want them to know
That the dark hole is here, in the green and golden star and it wasn’t extinguished
And it opened deep in the earth’s depth
Upon it the human build
Cities and villages,
And walking with coastal sandals
In the soft sand to collect seashells,
And with leather boots soles with steal nails, in the mountains’ snow trails
To chase barefoot refugees,
Beneath a garden in it ladies are siting, and lovely puppies in their bosom
Telling each other about withered loves,
And beneath the docks too along poured cement
Youths standing in green uniforms
And attentive dogs
Waiting for the the train cars which coming full
And will leave empty as graves which were broken to.
Tell it.
No body will believe you.
Since the children you escorted
They are children of wide open space and horizons
Who descended to the golden green star
To innocently love the humble secretive loves themselves
Between garden’s trees, flowers and the persimmons
And waiting for them under the power of a oath
And they have no strength,
How it will be
To know that
The two monsters a
God forbid are lurking in that garden -
One to throw a human to the pit
And one to save to remember.
So go.
And why should you go..
l
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.