על ספרו של ישראל קנוהל, איך נולד התנ״ך

משה מורבצ'יק, מחנך ומורה

כנרת זמורה ביתן דביר

ישראל קנוהל, איך נולד התנ”ך: מפגשי שיחה עם שמואל שיר, כנרת זמורה ביתן דביר, מודיעין תשע"ח 2018, 380 עמודים

ספר זה הוא נדבך נוסף במגדל ספריו של פרופסור אמריטוס ישראל קנוהל מהאוניברסיטה העברית. הוא בא אחרי השם (דביר תשע״ב), אמונות במקרא (מאגנס תשס"ו), בעקבות המשיח (שוקן תש”ס), מקדש הדממה (מאגנס, תשנ״ג) וכמובן רב-המכר מאין באנו: הצופן הגנטי של התנ״ך (דביר 2008). 

החיבור נולד לא כספר מחקר קלאסי אלא כתוצאה מדיאלוג עם שמואל שיר, שהוא איש היסטוריה ולימודי ארץ ישראל. שמואל שיר כתב לישראל קנוהל מכתב המובא בפתיח הספר: "פרו' קנוהל שלום רב, קורא את הספרים שלך בשקיקה, אולם הדבר מביא אותי לשבר אמוני גדול, אני מרגיש שכל מה שאני שגדלתי עליו מתנפץ לרסיסים. האם תיאות להיפגש עימי כדי לאחות את השברים?" ומכאן ואילך דבר הוליך דבר, עד שהתפתח הספר.

הספר בנוי עם פרק פתיחה ופרק חתימה, וביניהם ארבעה עשר פרקים, שהינם למעשה ארבעה עשר מפגשי שיחה בין השניים. כאשר האחד שואל והשני משיב. ונראה לקורא שכאילו מדובר בז'אנר הספרותי בלשי בנוסח כתבי אגאתה כריסטי, שגיבור ספריה הבלש הבלגי הרקול פוארו, פותר את העלומה, שלב אחרי שלב, במלאכת מחשבת יסודית ומעמיקה.

תשובותיו של ישראל קנוהל לשמואל שיר המקשה, מתבססות על מחקרים בחקר המקרא, הארכיאולוגיה של ארץ ישראל, המזרח הקדמון, ממסופוטמיה ועד מצרים. בשיחות על האבות מפליא קנוהל בדבריו על נדודי אברהם מאור כשדים לחרן ולארץ כנען, ובמסע מרתק על זהות יעקב והדמות המסתורית יעקבאל, שקיומה נחשף כאן, ויתכן לזהותה עם יעקב המקראי, ומשם לישראל. הוא מדבר גם על דמות מיוחדת במינה אוסרסיפ-משה (משה רבנו?), המושפע ממהפכת האמונה באל יחיד של המלך אחנתון, שכשלה, ושהמצרים לא קיבלו אותה.

השיחות אינן עוסקות רק בדמויות האבות, אלא גם בהתפתחות ה"דת המקראית", החל מהמסורת המדיינית, ולא בכדי נקראת השיחה השמינית בשם: "אלוהי מדיין והאל המקראי”. כשמשה מגיע למדיין, מתחתן עם ציפורה, ומתגורר עם חותנו, יתרו כהן מדיין, הוא נחשף לאלוהות שלהם, ומושפע ממנה (עמ’ 187). הוא מאמץ את האל "יהו" ה"מקנא למאמיניו ודורש מהם לעבוד אותו לבד" (עמ' 191).

בצעדים מדודים ומחושבים, ממשיך הקורא את מסעו מתקופת השופטים לתקופת המלוכה, ועד לשיחה שלוש-עשרה הדנה "בישעיהו השני וחידוש המהפכה המקראית”. ישעיהו השני לא מדבר כישעיה הראשון, שדרש להחזיר את מלכות בית דוד. הוא אינו מזכיר מלך בשר ודם אלא מדבר על מלכות שמים (עמ' 298).

בשיחה הארבע-עשרה, מסכם קנוהל את שיטתו לאיך נולד התנ"ך.

הספר מיעוד לכל אנשי התנ"ך באשר הם, לשוחרי הידע על המזרח הקדום, לאוהבי לימודי ארץ ישראל, לכל שוחרי ספרות חכמה ואינטליגנטית הכתובה כספרות בלשית במיטבה, ובעיקר לכל מי שמצוי במשבר בגלל כל מה שלמד וחשב התנפץ לו לרסיסים.