על ׳מצעד האיוולת היהודי של אמוץ עשהאל

נתנאל ברק, מורה ומחנך

ידיעות ספרים 

אמוץ עשהאל, מצעד האיוולת היהודי, ידיעות ספרים,  ראשון לציון 2019. 391 עמודים


בספרו, מצעד האיוולת היהודי, צועד אמוץ עשהאל בעקבות ברברה טוכמן בספרה הידוע, מצעד האיוולת: מטרויה ועד וייטנאם (מאנגלית: יוסף אשכול, תל אביב 1986). ברברה טוכמן מגדירה איוולת כמדיניות פוליטית שניתן היה לזהותה כטעות בשעת ההתרחשות, ולא רק לאחר מעשה, שאינה של יחיד, ושניתן היה להציע לה חלופות. בשני הפרקים הראשונים של ספרו, עשהאל מחיל את העקרונות הללו על הנהגת עם ישראל בתקופה שממשה ועד לאחר חורבן בית שני. ״מצעד האיוולת היהודי״ הוא פירוש חדשני להיסטוריה הפוליטית של העם היהודי.

הספר מחולק לחמישה חלקים: סולידריות, ממשל, מקום, זמן ונפש. לטעמי, שני הפרקים הראשונים, סולידריות וממשל, הם גופו של הספר כטיעון פוליטי-הסטורי אחיד. הפרקים שאחריהם מעניינים לא פחות ומהווים מעין פרפראות לתיזה המרכזית של עשהאל. 

לטענתו, התרבות העברית של שבטיות ואנרכיזם היתה בעוכריהם של אבותינו מבחינה פוליטית והיא מלווה אותנו עד ימינו. בעיניו, השבטיות הישראלית המקראית היא אבי אבות חטא השבטיות הישראלית שמלווה אותנו לאורך הדורות, עד ימינו. קיבוע יחידת הייחוס הפוליטית המשמעותית של בני ישראל כַּשבט, לאור חלוקת הנחלות לשבטים, הוביל לנאמנות שבטית שהיא חזקה יותר מהנאמנות הלאומית. עשהאל רואה בעקרון "מלכות השמים" כפי שהוא בא לידי ביטוי אצל שמואל (משפט המלך - שמ"א ח, וראו גם פרקים י; יב) וגדעון (שפטים ח 23-22) המשך והרחבה למלוכה המוגבלת שהציע משה בחוק המלך שבדברים  יז. כראיה לאותו הלך רוח של שבטיות ואנרכיזם מונה הספר כתריסר מלחמות יהודים, חלקן בתקופת המקרא וחלקן אחריה.

החלקים הבאים בספר מרתקים לא פחות. החלקים השלישי והרביעי, 'מקום' ו'זמן', מצטרפים לתיאור מרכזי אחד של ביזור סמכויות ושל מה שמכונה באנתרופולוגיה קומפרטמנטליזציה (compartmentalization = חלוקה למדורים) בעולמה של היהדות. הספר מדבר על ביטול היחס שבין ישראל לתפוצות כיחס של מרכז ופריפריה ועל ביטול הקביעה הריכוזית של לוח השנה העברי בירושלים. עשהאל מראה כי היהדות הפכה ל"דת מזוודה" איתה ניתן לנוע ולנוד בעולם. היא לא נולדה רק מאילוץ אלא בעיקר מבחירה, מגמות שאף יהפכו עם הדורות לאידאליזציה של הגלות עבור היהדות, כפי שיש למשל בהגותו של פרנץ רוזנצוויג.

חלקו האחרון של הספר עוסק בנפש היהודית ומעלה שאלות מרתקות לגביה: האם הכשל המדיני שתואר בחלקים האחרים של הספר כרוך בנפש היהודית? האם היהודים חכמים יותר? האם היהודים מהפכנים יותר? עשהאל מציע הסברים מעניינים לשאלות אלה, אף כי לא מדובר במשנה סדורה.
הספר כתוב בצורה קולחת, בסגנון כתיבה של ספרי הסטוריה פופולריים והוא משלב התפתחות היסטורית ואנקדוטות מעניינות לכדי טיעון עקרוני. רוחב היריעה של הכותב ניכר מתוך הספר ולא לחינם הספר נמצא זמן רב ברשימות רבי המכר.

 רוצו לקנות (אם כי סביר שכבר יש לכם...)