תרגום חדש לספר איוב מאת פרופ׳ אד גרינשטיין

נעים לנו לפרסם את סקירתו של פרופ׳ יונתן בן-דב על ספרו החשוב של פרופ׳ אד גרינשטיין על ספר איוב, עם הגיע הבשורה על זכייתו של פרופ׳ גרינשטיין בפרס א.מ.ת. לשנת 2020.*

פרופ׳ יונתן בן-דב, אוניברסיטת חיפה

Ed Greenstein. Job. A New Translation, Yale University Press, 2019

אני מבקש להמליץ על תרגום אנגלי חדש לאחד מהישגיה הגדולים ביותר של השירה העברית, ואולי הגדול שבהם: ספר איוב. המחבר, פרופ' אד (אליעזר) גרינשטיין הוא מוכשר במיוחד למלאכה זו: הוא בלשן של השפות השמיות בהכשרתו, ונוסף על כך התמחה זה עשרות שנים בפילולוגיה מקראית, לצד עיסוקו במדע הספרות ובמדע הבלשנות, בקריאות מודרניות ופוסט-מודרניות של המקרא, במחקר ובהוראה בארה"ב ובארץ, ולאחר הנחיית עשרות תלמידים בעבודות מחקר. גרינשטיין מכין עצמו זה כארבעים שנה לפרש את ספר איוב תוך שימוש בכל המיומנויות האלה. לא פחות מארבעים וחמישה(!) מאמרים שחיבר גרינשטיין על אודות ספר איוב נמנים ברשימה שבסוף הספר. התרגום החדש הוא פרי משמעותי של מאמץ זה, ואני תקווה שהוא יוביל לפרי חשוב עוד יותר: פירוש מלא ומפורט על ספר איוב. גם הספר שלפנינו איננו רק תרגום: הוא כולל מבוא קצר לספר איוב, ללשונו ולסגנונו, וגם (והעיקר) הערות רבות על התרגום, עם ביאור של נקודות קשות ומראי מקום. מדובר אם כן בפירוש בזעיר-אנפין על ספר איוב. 

במאמריו הפיק גרינשטיין אמירה עקרונית על לשונו של ספר איוב. הספר כתוב בעברית מיוחדת, אפשר לומר מלאכותית. הדוברים בספר, ואיוב בתוכם, הם "בני קדם", כלומר חכמים קדומים בני האזור שמדרום-מזרח לארץ ישראל, שבניו נודעו בחוכמתם. המחבר, יהודאי שלשונו העיקרית היתה ארמית, כתב את ספרו בלשון שאמורה לדמות את הלשון של אותה סביבה לשונית מדומיינת. לשם כך הוא ממציא שפה, הכוללת בתוכה שפע של מילים מגוירות ומגויסות, משפע של שפות עתיקות מרחבי העולם העתיק, כולל בעיקר ארמית אך גם אכדית, ערבית, ופה ושם גם מילים המוכרות משפות אחרות כגון אוגריתית. גם המילים העבריות בספר עוצבו מחדש כדי שייראו כאילו נאמרו בפיהם של חכמים קדמונים מארץ אדום. זהו מושכל ראשון לגבי לשונו של ספר איוב, ואי אפשר להבין את הספר בלעדיו. רק מי ששולט בשפות הללו, ונוסף על כך שולט במנגנוני היצירה של מילים על ידי המחבר המסויים הזה, יוכל לתרגם את הספר. גרינשטיין צבר בזה מיומנות רבה והוא מזכה אותנו בתרגום וירטואוזי, העולה על כל קודמיו. יתרון משמעותי נוסף הוא שליטתו המופלאה של המחבר בלשון האנגלית, שפת אמו. התרגום כתוב באנגלית מתוחכמת ולעתים מבריקה, שניחוח העברית המקורית לא נס ממנה.

דוגמה קטנה אך משמעותית למלאכת התרגום היא נוסחת המדבר "ויען X ויאמר". מקובל לתרגם אותה לאנגלית Job answered and said, וגם דוברי עברית מודרנית עשויים להבין כך את הנוסחה. הבנה זו בטעות יסודה, שכן, כפי שמראה גרינשטיין (וקדמו לו מפרשי ימי הביניים כרש"י ור' יוסף קרא), הנוסחה מופיעה גם בפתיחת דבריו הראשונים של איוב, אחרי שבעה ימים של שתיקה גמורה, בהיעדר מוחלט של דברים "לענות" להם. על כן מתרגם גרינשטין up spoke X, בהבינו את "ויען" כנוסחה אפית (המוכרת גם בשירת אוגרית) המקדימה דיבור מליצי. 

דוגמה מורכבת יותר באה בפרק יג 12:

זִֽ֭כְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי־אֵ֑פֶר לְגַבֵּי־חֹ֗֝מֶר גַּבֵּיכֶֽם

Your pronouncements are like maxims of dust; 

Your responses – like lumps of clay.

את המילה "זכרניכם" הוא מפרש בעזרת האכדית והערבית, ובעזרת המילה "זכר" בשמות ג 15. במילה "משלי" הוא מוצא כפל משמעות: "משל" (maxim) אך גם "דמיון". "אפר" יכול להיות בלשון המקרא גם "אבק" (איוב ל 19). חלקו השני של הפסוק בנוי על משחק מילים ומשנה הוראה. המילה "גביכם" דומה לערבית jawab "תשובה", אך באותה שורה משמעה גם "גוש של חימר". כל המערך הסבוך הזה מסתתר בתוך שורה אחת בעברית של איוב, והיה עלינו להמתין לגרינשטיין שיחשוף אותו. כפי שהקורא מבין, יש בתרגום מידה רבה של וירטואוזיות, ויש מי שיאמר גם אידיוסינקרטיות.

גרינשטיין משתף את הקוראים בהכרעותיו הפרשניות על ספר איוב גם בקנה מידה גדול יותר. מוסכם על הכל שהספר נקטע והשתבש, ולכן סדר הפרקים בו לעתים התבלבל, למשל במחזור הויכוחים השלישי, שרבו הדעות להיכן לשייך כל קטע וקטע מתוכו. גרינשטיין מוסיף שתי דוגמאות בעלות משקל להעתקת קטעים, שלדעתו הם שלא במקומם בצורה הנוכחית של הספר. לדעתו, החזון המדווח בפרק ד 21-12, שלפי הספר הנוכחי הוא דבריו של אליפז, אינו אלא המשך דבריו של איוב מפרק ג, ושם מקומו הנכון. גרינשטיין כתב על כך באריכות במאמריו, וכאן הוא מדווח על הנושא בקצרה. נוסף על כך, לדעתו נאום החוכמה המפורסם של פרק כח ("והחכמה מאין תימצא") איננו אלא הסיום החגיגי לדבריו של אליהוא (פרקים לב-לז), שהועתק ממקומו בשל תאונה. הוא משבץ את הפרק בתרגומו לאחר פרק לז, כנאום החגיגי והאחרון לפני מענה האלוהים לאיוב. אלה שתי הצעות מרחיקות-לכת, וראוי שכל הלומדים והלומדות את הספר יתנו עליהן את דעתם. 

הראייה הייחודית של גרינשטיין מולידה גם הבנה אחרת של הסוג הספרותי ושל הסיום הדרמטי לספר, ומכאן גם שינוי בהבנת המסר של הספר כולו. לפי קריאתו הנועזת של גרינשטיין, הספר הוא פרודיה על הנשגבות המיתממת של האלוהים. יתר על כן, לקראת סוף הספר המחבר מביע תמיכה דווקא בעמדות שהביע איוב, ולא במענה לכאורה שהשמיע באזניו האלוהים מן הסערה. כך יש להבין את דבריו האחרונים של איוב (מב 6) לאחר מענה האלוהים מן הסערה:

עַל־כֵּ֭ן אֶמְאַ֣ס וְנִחַ֑מְתִּי עַל־עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר

That is why I am fed up;

I take pity on “dust and ashes” (=humanity)

הפרשנות המקובלת של ספר איוב רואה בפסוק זה כניעה סופית של איוב. אחרי הוויכוח ההרואי לאורך כארבעים פרקים, מכריז כעת איוב שהוא מאוס, עפר ואפר. אולם גרינשטיין קורא את הפסוק אחרת (פירוש מפורט בעמ' xix-xx במבוא). להבנתו, הפועל "אמאס" הוא פועל אינטרנזיטיבי, כלומר פועל ללא מושא. אין הכוונה כאן "מאסתי את עצמי" (כפי שנהוג לפרש) אלא, כמו בעברית המודרנית, "נמאס לי". הפועל נח"ם משמעו כאן "לרחם", כמו בשמ"ב יג 39. ואילו "עפר ואפר" הוא כינוי פואטי לאנושות המדוכאת, כמו בבראשית יח 27 "ואנכי עפר ואפר", ובאיוב ל 19. משמעות הפסוק היא, לפיכך, הבעה של חתרנות מצידו של איוב, ולא כניעה. 

הקריאה בספר איוב היא כמו הליכה בתוך ביצה: לעולם אין לדעת איזו מילה תבגוד בהולך, מסתירה מאחוריה משמעות לא צפויה, חדשה ומפתיעה, ומכשילה בהבנה שגויה. אבל ההבנה הנכונה נושאת בחובה הנאה כפולה, בבחינת "יגעת ומצאת – תאמין". אד גרינשטיין הוא המדריך הטוב ביותר להליכה כזו, הוא יטיל אור בהיר בתוך החושך, "צלמות ולא סדרים", בלשונו של ספר איוב. 

ראו גם:

תרגום מבוא והערות לספר איוב מאת פרופ׳ אד גרינשטיין

סרטון וידאו מערב השקת הספר:

פרופ' אד גרינשטיין - איוב אינו חוזר בו: תרגום חדש לספר איוב

=======================================================

* פרס א.מ.ת בחקר המקרא יוענק לשני חוקרים ידועי שם בארץ ובעולם : פרופ' דבורה דימנט ופרופ' אד גרינשטיין. 

נימוקי ועדת השיפוט עבור חתן הפרס פרופ' אד גרינשטיין:

פרס א.מ.ת. מוענק לפרופ' גרינשטיין על תרומתו המקורית בתחום המחקר ההשוואתי שבין הספרות האוגריתית (הכנענית הקדומה) לספרות המקראית והיכולת היוצאת דופן שלו לשלב דיסציפלינות שונות בחקר המקרא המביאה לפרשנויות מקוריות וחדשות וביניהן גולת הכותרת של מחקרו– פירושו המהפכני לספר איוב ותרגומו החדש לספר זה.