יום שישי, 10 ביולי 2020

פירושו של מרדכי כוגן לספר מלכים בסדרה מקרא לישראל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


מרדכי כוגן, מלכים עם מבוא ופירוש, א-ב (מקרא לישראל), הוצאת ׳עם עובד׳, תל אביב תש״ף 2019

יש לברך על הופעת פירושו החשוב של פרופ׳ מרדכי כוגן על ספר מלכים בסידרה ׳מקרא לישראל׳. כוגן כבר פירסם ב׳מקרא לישראל׳ פירושים לשלושה מספרי תרי-עשר: ליואל, לעבדיה ולנחום, ועתה יצא לאור פירושו המקיף לספר מלכים בשני כרכים, שיחד מקיפים 766 עמודים. 
כוגן הוא חוקר בולט ומוערך מאד של ספר מלכים, והפירוש הזה הוא גירסה עברית מעודכנת של פירושו שראה אור באנגלית בסדרה The Anchor Yale Bible Commentaries


תחילה הופיע הפירוש למלכים ב, אותו הוא חיבר עם חיים תדמור, 
Mordechai Cogan and Hayim Tadmor, II Kings: a new translation, with introduction and commentary, New York,1998
ואחר כך הפירוש למלכים א: 
Mordechai Cogan, I Kings: a new translation, with introduction and commentary, New York 2001
כוגן מסביר: ׳הפירוש הנוכחי אינו תרגום של הפירושים הקודמים שכתבתי באנגלית, אף שמדרך הטבע ביסודו מונחים פירושים אלה. מאז כתיבתם עברו כבר שלושים שנה ומחקר ספר מלכים והאסכולה המשנה-תורתית (הדויטרונומיסטית), שספר מלכים הוא מתוצרתה, התקדם וממשיך להתקדם ולהתרחב עד כדי מבול של מחקרים. כל זה הודות לשאלות חדשות ולגילויים חדשים׳. ועוד הוא כותב:  ׳מבין כל הפרשנים הרבים לספר מלכים, הפליתי לטובה את פרשני המקרא היהודים מימי-הביניים, משום שדבריהם כתובים עברית […] על ידי ציטוט ישיר של דברי הפרשנים יוכל הקורא המודרני להעריך את תרומת העברית בשימור הרצף התרבותי בין הדורות׳ (מתוך ׳הקדמת המחבר׳, כרך א, עמודים ז-ח).
הפירוש החדש לספר מלכים הולם בצורה מושלמת את מטרות הסדרה ׳מקרא לישראל׳: הוא מקיף סוגיות נוסח ולשון, רגיש לעיצוב הספרותי-רעיוני של הכתובים, מציג את השערות המחקר על התהוות הספרים ועוסק בראליה לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות. 
לפירוש יש מבוא מפותח על מקום הספר באסופה המקראית, תכניו, מחבריו המשוערים, מקורותיו, לשונו וסגנונו, נוסחו, הכרונולוגיה שלו ומקומו במסורת ישראל. 
הפירוש מצביע על תופעות לשוניות שמלמדות על פתיחת גבולותיה של העברית המקראית התקנית בעקבות השינויים הדמוגרפיים שחלו בחברה הישראלית לקראת סוף ימי בית ראשון. 
למשל, במל״א כ מסופר על נביא שניגש אל אחאב מלך ישראל, ואחאב שאל אותו ׳מִי־יֶאְסֹר הַמִּלְחָמָה?׳ והנביא משיב לו: ׳אָתָּה׳ (פס׳ יד). מה פירוש ׳מִי־יֶאְסֹר הַמִּלְחָמָה׳? הרי הרגיל הוא שאוסרים סוסים או רכב ולא מלחמה. כוגן פותר את הקושי באמצעות ביטוי מקביל באכדית שמשמעו לארגן את (מערך) הקרב (מילולית: לקשור את הקרב), ולפי זה מתברר שאחאב ההססן ביקש לדעת מי יוביל את כוחות ישראל נגד ארם.
הספר מלווה במבחר ביבליוגרפי עשיר ובשפע מפתחות מועילים. 
הפירוש החשוב הזה מיועד לחוקרים, לסטודנטים, למורים, לקהל המשכיל ולכל מי שאהבת המקרא בו. 


















אין תגובות:

פרסום תגובה