יום רביעי, 6 באוגוסט 2014

ובת לאה

יוסי בובה
וּבַת לֵאָה
מָה דִּינָה?
מִתְּעָנַה בִּשְׂדֶה בְּהֵמוֹת
חֲרוּשׁ שְׁתִיקָה.
מֲטְלִיאָה רֶגֶב-רֶגֶב
בִּבְשׂרָה הַצָּעִיר
גִּבְעָה הָרַהּ,
מְקָעֲקַעַת בָּהּ
זִכְרוֹנוֹת כְּטֶקֶס זָר.

בִּגְדָהּ שֶׁצָּהַב
רָקוּם אַרְגָּמָן
מָשׂוּח פַּסֵי אַכְזָב
מַרְכִּין בַּדָיו כְּעוֹלָלִים.
מָה לָהּ לָבוֹא עַל חָלָלִים
וְהִיא חַיָּה בְּדָמָם
עַד אַחֲרוֹן יוֹמָם,
עַד יוֹם הַדִּין.
יוסי בובה

* כל הזכויות שמורות ליוסי בובה. (C) מתפרסם כאן באדיבות המשורר.** עוד מיצירתו: יוסי בובה, משירת החורף האחרון: שירים, הוצאת טרקלין-עקד, תל אביב תש"ן 1990

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה