דליס
גַּחֶלֶת אֵשׁ דּוֹמֶמֶת בַּהֵיכָל
אֲבוּקָה חֲנוּקָה מִתְקַיֶּמֶת בַּחֲדָרֶיךָ, שָׁאוּל,
וְאוֹתָהּ זָנַחְתָּ.
מְלַקֶּטֶת פֵּרוּרִים שֶׁנָּשְׁרוּ עַל מַרְבַדֵּי מַלְכוּתְךָ,
שָׁחָה עַל עֲפַר רַגְלֶיךָ נָמוּךְ נָמוּךְ.
אֶת בְּדִידוּתָהּ מְרַכֶּכֶת בְּעֵת סִפּוּרֵי הַבָּנִים,
אַרְמוֹנִי וּמְפִיבֹּשֶת מְדַבְּרִים בְּךָ אַהֲבָה,
אֵלֶיךָ, בָּנֶיךָ, שֶׁנִּתְרַצֵּיתָ לִרְאוֹת,
אַךְ רִצְפָּה בַּת אַיָּה מְסֹרֶבֶת בְּפָנֶיךָ, בְּחַיֶּיךָ.
וְאַבְנֵר בֶּן נֵר מְחַכֶּה לִשְׁעָתוֹ,
מְבַקֵּשׁ אֶת בְּשַׂר הַטֶּרֶף
מְשַׁחֵר בַּפְּרוֹזְדּוֹרִים אַחַר פִּילֶגֶשׁ הַמֶּלֶךְ,
הוֹלֵךְ וּבָא,
הוֹלֵךְ בְּמַעְגָּלִים וּבָא אֶל הַפְּתָחִים.
שָׁאוּל, שָׁאוּל, נְצֹר אֶת אוֹהֲבֶיךָ,
רִצְפָּה בַּת אַיָּה, שׁוֹמֶרֶת דַּלְתוֹת אֲדוֹנִי,
מְסוֹכֶכֶת עַל שִׁבְעַת בְּנֵי-בָּנֶיךָ
מֵגֵן גּוּפָהּ אֵשׁ מִצִּפָּרְנֵי עוֹפוֹת הַצַּיִד
גַּחֶלֶת שֵׁם – שָׁאוּל מִפְּנֵי הָאֹפֶל, זְמַן שָׁאוּל בַּחֲדָרֶיךָ.
תֵּן בָּהּ זְכוּת
מַבָּטְךָ בְּרֹךְ, תְּמַלֵּא פָּנֶיהָ,
 |
| דליס צילום: בלפור חקק 2015 |
בּוֹ בָּאתָ אֵלֶיהָ.
מתוך: לחזור ולגעת הוצאת עקד, ת"א 2015. דליס אלאלוף מימון היא חברה באגודת הסופרים העבריים, משתתפת בוועדותיה, וכן חברה באקו"ם ופא”ן. ספרי שירה: תלתלים פרועים, הוצאת עקד תל אביב, 1992; קורעות קו האבן, הוצאת ירון גולן, תל אביב, 1994; חיבוקים של רוח, הוצאת עקד תל אביב, 1998; פתקאות שהשארתי על הרצפה, הוצאת עקד, תל אביב, 2003; סיפורים מחנות יד-שנייה, הוצאת עקד, תל אביב, 2011.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.