יום שני, 30 בנובמבר 2015

וַיִמְצָאוּהוּ

בלפור חקק
בעקבות שמ״א לא, ג
בַּשָּׁמַיִם נִגְּנָה מַקְהֵלָה שְׁמֵימִית
וְנִתַּן הָיָה לִשְׁמֹעַ
כְּלֵי נְגִינָה קְדוּמִים.
הַיֶּלֶד שֶׁקָּרָא בְּסֵפֶר הַתָּנָ"ךְ
רָאָה אֵיךְ כָּל הַשּׁוּרוֹת
מַכּוֹת זוֹ אֶת זוֹ לְלֹא רֶסֶן
בְּמוּסִיקָה קִצְבִּית לְלֹא מַעֲצוֹר.
כְּלֵי הַמִּלְחָמָה בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ
נִשְׁבְּרוּ בְּרַעַשׁ רָב
לְקוֹל הַהִגָּיוֹן בַּכִּנּוֹר.
וָתִכְבַּד הַמִּלְחָמָה מְאֹד
וָיִפְּלוּ בָּהּ אֶחָד לְאֶחָד
כְּלֵי הַנְּגִינָה מִמְּרוֹמִים
וְגַם לוֹחֲמֵי הָאוֹר.

הַלּוֹחֲמִים הַקְּטַנִּים הִתְחַבְּאוּ
בֵּין סוּסִים לְלֹא רֶסֶן, בֵּין הַשִּׁטִּין
הַמְּלָכִים הַשָּׂרִים וְהָרוֹזְנִים
נֶעֶטְפוּ בְּבִגְדֵי זָהָב שְׁחוּטִים
גּוּפוֹתֵיהֶם כֻּסּוּ אַרְגְּמָן סְדִינִים.
הַיֶּלֶד שֶׁקָּרָא תָּנַ"ךְ רָאָה אֵיךְ הָהָר
דּוֹמֶה לְעֵמֶק הַשִּׂדִּים, לְתֹּהוּ וָבֹהוּ.
כָּרַע הַהָר הַגָּבוֹהַּ
וַיִפְּלוּ בֵּין מַחְבְּרוֹתָיו
כָּל נַגָּנֵי הַמַּקְהֵלָה
חֲלָלִים חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ.

גַּם מַלְכּוֹ הָאָהוּב נָפַל
נָפְלוּ סוּס גַּם רוֹכְבוֹ
מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ.
סָגַר הַתַּלְמִיד מַחְבְּרוֹתָיו
סָגַר אֶת הַתַּנַ"ךְ בְּעֶצֶב.
סָגַר וְיָצָא מִן הַכִּתָּה
לִבּוֹ שְׁבָרִים -
וָיִמְצָאוּהוּ הַמּוֹרִים.

* מתוך: בלפור חקק, "משורר של חצות", 2010. 
המשורר היה מפקח במשרד החינוך, מזכירות פדגוגית; חתן תנ"ך עולמי לנוער (1965); יו"ר אגודת הסופרים העברים (2011-2005).



תגובה 1:

  1. הילד שקרא בספר התנך והתרשם ונבהל ונעצב
    הוא מן הסתם בלפור חקק בעת שהיה תושב ירושלים
    אך זה בדיוק מה שעבר על ילד אחר באותה עיר
    לפני אלפיים ושש-מאות שנים.
    שאול - איש אל - איש יהו - יאשיהו
    שמע את הסיפור בעצב
    וימצאוהו הכוהנים

    השבמחק