יום חמישי, 5 בנובמבר 2015

השתיקה כאמצעי הבעה: על ספרה של מיכל אפרת - מדברים שתיקה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מיכל אפרת, מדברים שתיקה: עיון בלשני בשתיקה כאמצעי הבעה, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ה 2014, 508 עמודים
הוצאת מאגנס
הסיפור המקראי על הרצח הראשון בתולדות האנושות מתקרב אל שיאו במילים הסתומות: וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו׳. מה אמר קין אל הבל אחיו שגרם להמשך: וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ (בר׳ ה 8)? האם אמר לו ׳נצאה השדה׳ כפי שגורס תרגום השבעים, ובדומה לו שאר התרגומים העתיקים? האם ׳נכנס עמו בדברי ריב ומצה להתעולל עליו להרגו׳ כפי שמפרש רש״י? דיו רב נשפך על סוגיה זו. באה מיכל אפרת, בספרה, מדברים שתיקה, וטוענת: הכתוב אומר שהיה דיבור בין קין והבל, אלא שהמספר בחר מטעמים פואטיים להביעו באמצעות שתיקה (עמ׳ 56).


וזוהי טענתו המרכזית של הספר: לא רק הדיבור הוא אמצעי קשר ותקשורת בין בני אדם אלא גם השתיקה. גם שתיקה מדברת. הספר מציג את השתיקה המדברת מכל היבטיה. הוא עוסק בתפקידים הלשוניים שהיא יכולה למלא; בתכנים המגוונים שהיא מביעה ובצורותיה. אמנם היא עצמה חסרת מימוש (היעדר דיבור) אך הדיבור משמש לה רקע ומבשר אותה. 
מיכל אפרת, מחברת הספר, היא בלשנית, פרופסור בחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה. תחומי התמחותה העיקריים הם בלשנות והלשון בתחומי דעת חוץ-בלשניים (בעיקר פסיכואנליזה וסימני מסחר), חקר תחדישיו הלשוניים של יונתן רטוש (ספרה: המילים המתבקשות - תחדישיו של יונתן רטוש, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן 2010) והשתיקה כאמצעי הבעה. לספרה הנוכחי על השתיקה קדם ספרה: שתיקות - על מקומה של השתיקה בתרבות וביחסים בין-אישיים (רסלינג  2007). 
הספרות הבלשנית עוסקת בדיבור על כל אופניו. המחקר על השתיקה מוכיח, שאף היא כדיבור משמשת להבעה. אך יש להבחין בין השתיקה התקשורתית הזאת לבין מצבים של אי-דיבור שעשויים לנבוע מהעדר תוכן או מאילוצים חוץ-לשוניים כמו בעיות פיזיולוגיות. שתיקה, מסבירה מיכל אפרת, היא סמן לשוני המכיל מסמן (או שרשרת מסמנים) הנעדר מימוש קולי פיזיקלי, ואשר יש לו משמעות מסויימת והוא בא ברצף הסימנים הקוליים באותו מקום שבו היה צפוי להופיע מסמן קולי. מטעם זה גם בהקשרים של שתיקה ניתן לדבר על ׳דובר׳ ו׳מאזין׳. 
בסיפור עקידת יצחק, למשל, מתפתחת שיחה בין יצחק לבין אברהם אביו בדרכם אל אַחַד הֶהָרִים שאלהים עתיד לכוון אותם אליו. בידי אברהם האש והמאכלת ועל גבו של יצחק העצים לעולה. וזו לשון השיחה: 
וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל־אַבְרָהָם אָבִיו
וַיֹּאמֶר אָבִי 
וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי
וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי (בראשית כב 8-7). 
חמש היקרויות למילת ׳ויאמר׳. בכולן בא אחריה הגד מילולי למעט בהיקרות הראשונה. מה אמר יצחק לאברהם אביו בהיקרות הראשונה? אין הכתוב אומר. שתיקה יש בו. שתיקה שמאלצת את הקורא להתאמץ ולהשלים את תוכנה בתודעתו. האם יצחק כבר קולט לאן ומדוע אביו מוליכו? האם הרגשות שמציפים אותו מונעים ממנו את יכולת הדיבור? השתיקה כאן היא אמצעי פואטי השואב אל הסיפור את מעורבותו של הנמען שלו. 
השימוש בשתיקה כאמצעי הבעה מבטא מצד אחד את בחירתו של הדובר לא לממש מרכיבים לשוניים מסויימים, ומצד שני את כושרו של המאזין לזהות את השתיקה ולעמוד על תפקידה ומשמעה. השתיקה היא אמצעי לשוני־מילולי השקול לדיבור, והיא מחלקת עמו את מטלת ההבעה והתקשורת המילוליות. שתיקה יוצרת תקשורת ללא שימוש במילים. יש ונסיבותיה נשלטות על ידי מניעים אוניברסיליים ויש שעל ידי מנהגים וקודים תרבותיים-חברתיים.
הספר פורש לפני הקורא סוגים רבים של שתיקה, מנתח אותם ומדגים אותם מכל רובדי הלשון וסוגותיו: מהמקרא, מהספרות היפה, מלשון התעמולה והפרסומות, מסרטים, מצ׳טים באינטרנט, מהקשרים קליניים ומהקשרים משפטיים. 
לשתיקה, כמו לדיבור, יש גילויים חברתיים ותרבותיים. דיבור הוא כוח. לכן השלטון שאף מאז ומעולם לשלוט על משאבי הדיבור והשתיקה על נתיניו. לקבוע מי, מתי וכמה ידבר, ומי יושתק. לצד ההשתקה ישנה השתיקה שבהסכמה, זו שמתקיימת ב׳אתרי שתיקה׳ כמו בתי תפילה, בתי אבלים, אתרי זכרון, ספריות ומוזיאונים. בטקסים ציבוריים משולבת לעיתים שקיטה (דקת דומיה, למשל) והיא מחייבת מבחינה סוציו-תרבותית. והפרתה נתפסת כפגיעה בקולקטיב.
הספר נחתם במילים: ׳השתיקה מדברת, הדובר מדבר בה והמאזין מזהה אותה מתוך מבשרי השתיקה ששולח הדובר. משזיהה המאזין את קיומה של השתיקה הוא מפיק את משמעה, וזאת כשם שהוא עושה כלפי המילים, המשפטים והמבעים שהדובר בחר לממש בדיבור או בכתב… העיון בשתיקה כאמצעי הבעה לא רק האיר אותה על צורותיה ותפקידיה אלא הוא שלח קרניים רעננות של בוקר לעבר העיון הבלשני בשפה בכלל ובשפה העברית בפרט׳ (עמ׳ 458). 
לספר מצורפת רשימה ביבליוגרפית מועילה (אדירת ממדים).
׳מדברים שתיקה׳ הוא ספר מעולה לחוקרי הלשון ואוהביה. מומלץ בחום!




3 תגובות:

  1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
    תשובות
    1. ואם נתאר לעצמנו מה היינו רואים לנגד עינינו את השיחה שקדמה לשיחה שבין יצחק לאברהם, נתאר לעצמנו את ה'שיחה' בין אלהים לאברהם: בראשית פרק כב
      א וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ב וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ מה היינו רואים ? לא היינו רואים אלא את אברהם...משמע: השיחה היתה ב ת ו כ ו - - - . . .

      מחק
  2. ואם נתאר לעצמנו מה היינו רואים לנגד עינינו את השיחה שקדמה לשיחה שבין יצחק לאברהם, נתאר לעצמנו את ה'שיחה' בין אלהים לאברהם: בראשית פרק כב
    א וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ב וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ מה היינו רואים ? לא היינו רואים אלא את אברהם...משמע: השיחה היתה ב ת ו כ ו - - - . . .

    השבמחק

תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.