שמשון - פירוש שמו

פסל שמשון בכפר סבא

עם הולדת שמשון נותנת לו אמו את שמו: ’ותקרא את שמו שמשון, ויגדל הנער ויברכהו ה‘’ (שופטים יג, כד). והנה, לקריאת שם זה אין מתלווה מדרש הדורש את השם (כגון יוסף - ‘יוסף ה‘ לי בן אחר‘), תופעה שכמעט אין דומה לה במקרא, ולפיכך היא מעוררת את תשומת לבו של הקורא: ’ולא זכר [=הזכיר הכתוב] למה קראו אותו שם‘ (אברבנאל בפירושו לסיפור). דומה שהמספר המקראי נמנע ממדרש השם כדי למנוע קישור בין שמשון לבין השמש, קשר שיש בו משום תפיסה אלילית-מיתולוגית, תפיסה ההולמת קווים רבים בסיפור חייו המופלא של שמשון. ראוי אף לציין, כי מקום לידתו של שמשון, ’בין צרעה ובין אשתאול‘ (פסוק כה), קרוב אצל בית שמש, ומעיד שמו של המקום שהיתה נהוגה בו עבודת אלוהי השמש.

בזיקה שבין שמו של שמשון לבין השמש כבר חשו הקדמונים, והם ביקשו לעקוף את הקושי העולה מזיקה זו בהצעת מדרשי שמות משלהם. כך למשל יוסף בן מתתיהו הכותב במאה הראשונה: ’וכשנולד הילד קראו לו שמשון, פירוש גברתן‘ (קדמוניות היהודים, ספר חמישי, ח:יב), ומסביר אברהם שליט, מתרגם ספרו של יוסף לעברית, כי יסוד הדברים בראיית השמש כסמל של גבורה, על פי הכתוב בשופטים ה, לא: ’ואוהביו כצאת השמש בגבורתו‘. לסילוק המחשבה שמא חס וחלילה נתכנה שמשון על שמה של אלוהות זרה, חותר גם התלמוד הבבלי, הרואה את השמש ככינוי לה‘, בעקבות כתוב מקראי: ’אמר ר‘ יוחנן: שמשון על שמו של הקב“ה נתקרא, שנאמר ”כי שמש ומגן ה‘ אלהים“ (תהלים פד, יב)... מה הקב“ה מגן על כל העולם - אף שמשון מגן בדורו על ישראל‘ (סוטה י ע“א). ואפשר שכבר המקרא ביקש להדגיש את קירבתו המיוחדת של שמשון אל ה‘ (ולא אל השמש), בסיומו של הפסוק המזכיר את שמו: ’ויגדל הנער ויברכהו ה‘’, ללמדך שמכוח ה‘ וברכתו בלבד יפעל ויושיע.

מתוך: א‘ שנאן, י‘ זקוביץ, ד‘ פרוינד (מערכת), נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, נשוא (תשס“א 2001)

ראו גם: פניו הרבות של שמשון