בתחילת חודש כסלו תשע"ו יצא-לאור הספר "פשר"- שירי מקרא והגות - מאת משה שפריר, שהוא משורר וחוקר, וגם גאולוג במקצועו "האזרחי".
גם בספר זה, כמו בתריסר ספרי השירה הקודמים שלו, מתייחס משה שפריר לפרשיות, לאירועים ולאישים שונים בתנ"ך. עם זאת, יש בספר החדש התייחסות מיוחדת לנושא מצבה של האשה במקרא, שהוא דווקא מעין "קנון פטריארכלי". המשורר נוטה לחפש ואולי גם לחזר אחר דמויות הנשים בתנ"ך, כמו בבלדות "רצפה בת-איה" ו"הגר", תוך נסיון לחשוף את אופיין הנשי, לאור האירועים הטרגיים של חייהן, והוא כאילו עוסק בבילוש אחר תגובתן לחוויותיהן הדרמטיות, ועוקב אחר מעשי-החכמה ורגשות-החמלה שלהן, והתנהגותן גם ברגעי השמחה והאושר שלהן.
המשורר גם מעלה דמויות נשים מיתולוגיות, כמו אנטיגונה ומדיאה, ומשווה אותן לדמויות נשים מקראיות, כמו רצפה ועתליה, בהתאמה.
דוגמה לשיר?
השבמחק