משׁה שׁפריר
 |
| תִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשׁה, וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ |
א.
אֲנִי זֶה אֲנִי,
אֲנִי זֶה לֹא אַתְּ,
כִּי אֲנִי הַבֵּן וְאַתְּ הַבַּת.
אֻמְנָם גַּם אֲנִי הַבֵּן
שֶׁל יוֹכֶבֶד וְעַמְרָם
כְּמוֹ אָחִי אַהֲרֹן,
וְאִלּוּ אַתְּ בִּתָּם - מִרְיָם.
אֲבָל אֲנִי גָדַלְתִּי בָּאַרְמוֹן
אֵצֶל בַּת הַמֶּלֶךְ הַמִּצְרִי,
וְעַל-כָּך הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל שְׁמִי מְעִידָה,
כִּי שְׁמִי הָיָה חַיָּב לִהְיוֹת ''מָשׁוּי''
וְלֹא "מוֹשֶׁה"- בְּעִבְרִית תְּקִינָה,
אֲבָל הוּא בְּפֵרוּשׁ ''בֵּן'' בְּמִצְרִית
(הַבֵּן, כִּבְיָכוֹל, שֶׁל הַנְּסִיכָה הַמִּצְרִית).
בּ.
אֲנִי זֶה אֲנִי, אַתָּה זֶה אַתָּה.
גַּם אִם שִׁמְךָ הוּא אוּלַי מְנַשֶּׁה
- הִנֵּה שְׁמִי הוּא תָּמִיד מֹשֶׁה.
כִּי מֵאָז וְעַד עַתָּה
אֲנִי זֶה אֲנִי כָּזֶה.
אֲנִי זֶה אֲנִי,
אֲנִי אֵינִי אַתָּה
וְגַם לֹא אַתְּ.
אַתָּה וְאַתְּ
- אַתֶּם הַזּוּלַת,
וַאֲנִי זֶה אֲנִי בִּלְבַד.
אֲנִי זֶה אֲנִי,
אֲנִי זֶה לֹא אַתְּ וְאַתָּה,
כִּי שְׁמִי הוּא עֲדַיִן רָם וְנִשָּׂא,
כִּי אֲנִי אָדָם אֶחָד וּמְיֻחָד בָּעוֹלָם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.