יום שלישי, 17 בנובמבר 2015

"אקדח" שאינו יורה



במקרא עדים אנו פעמים הרבה להופעתן של מילים יחידאיות, היינו מילים המצויות בו פעם אחת ויחידה, ואין אתה יכול לפרשן אלא על פי שורשן או על פי הקשרן. בין השורשים הבאים פעם אחת במקרא כדאי להזכיר את השורש אל"ץ (שופטים ט"ז, טז: "ויהי כי הציקה לו [דלילה] בדבריה כל הימים ותאלצהו, ותקצר נפשו [של שמשון] למות"), בל"ס (עמוס ז, יד: "בולס שקמים"), חר"ג (תהילים יחס, מו: "בני נכר יבולו ויחרגו לנגדי") ועוד עשרות כדוגמתם. 
היותה של מילה יחידאית במקרא אינה מעידה בהכרח על היותה מילה נדירה בלשונם של בני אותה תקופה. נדירותה בספרות המקרא עשויה להיות תוצאה של שדה הלשון שאותו היא מייצגת, תחום שאינו עומד בהכרח ברום עולמה של ספרות הקודש שלנו. מחדשי הלשון העברית וגואליה, שביקשו להרחיב את גבולותיה של השפה, פנו לא אחת לעזרתן של מילים יחידאיות במקרא, הפיחו בהן חיים חדשים ונתנו להן משמעות השונה מזו המקורית.
כך אירע לה למילה "אקדח": "עניה סוערה לא נוחמה, הנה אנוכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים, ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ" (נד, יא-יב). ברור מן ההקשר ש"אקדח" הוא מין אבן יקרה. ראו לדוגמא בפירוש רד"ק התומך את יתדותיו בתרגום הארמי, תרגום יונתן בן עוזיאל, לפסוק: "אבן מזהירה כאש וכן 'בתוך אבני אש התהלכת' (יחזקאל כח, יד), מן 'קודחי אש' (ישעיה נ, יא), וכן תרגם יונתן 'לאבני גמר' כתרגום 'גחלת'" (וראו התרגום לישעיה מז, יד - "גומרא"). הפירוש מלשון אש ובעירה נובע מן ההכרה, כי שורש המילה הוא קד"ח, והאלף היא (כפי שקוראים לה חכמי הלשון) "אלף פרוסטטית" (אל"ף הנוספת לפני מילים הפותחות בשווא נע, כגון אפרוח [א+פרוח], אזרוע [א+זרוע] ועוד). וכדברי האבן עזרא: "אבן יקרה ואל"ף נוסף והיא מגזירת 'כי אש קדחה באפי' (דברים לב, כב)". רש"י גם מזהה את האבן האדומה: "אבן בוערת כלפיד, קרבונקלא ...". 
והנה, כאשר בא אליעזר בן-יהודה לבקש אחר מילה חדשה לכלי ירייה קצר-קנה שהיורה אוחז בו בידו האחת, כינהו "אקדח", וכהערתו-הסברו במילונו המפורסם: "הצעתי השם הזה... לכלי הנשק הדוחה בכוח האש, וגזרתיו מן השורש קד"ח". 
מי יתן ויבוא שלום לארץ, ואז תישכח משמעותה החדשה של מילת "אקדח" ותמורת זאת נשוב למשמעותה המקורית ונחזה בבוא דברי הנביא: "ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח". 

מתוך: א' שנאן (עורך), י' זקוביץ וד' פרוינד, נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, ראה (תשס"א 2001)

תמונה: אבן אדומה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה