נחשפה החקרא - המצודה שבאמצעותה שלטו היוונים על בית המקדש

שרידי המצודה. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

בספרי המכבים ובתיאוריו של ההיסטוריון יוסף בן מתיתיהו נזכרת החקרא היוונית (הסלאוקית), שהיא המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על ירושלים ולפקח על הפעילות במקדש. במהלך מאה שנות המחקר ארכיאולוגי בירושלים עלו שלל הצעות לזיהוי מיקומה של החקרא. חוסר ודאות לגבי מיקומה נובע ממיעוט השרידים האדריכליים אותם ניתן לשייך לזמן הנוכחות היוונית בעיר. 

שרידי המצודה. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

בחודשים האחרונים נחשפו בגבעת עיר דוד קטע של חומה מאסיבית, בסיס מגדל שרוחבו כ-4 מ', ואורכו כ- 20 מ', ו"חלקלקה". ה"חלקלקה", שנבנתה בסמוך לחומה, היא אלמנט הגנתי משופע, עשוי שכבות עפר, אבנים וטיח, שנועד להרחיק את התוקפים מבסיס החומה. שיפוע זה הגיע עד לערוץ הטירופיאון - העמק שחצה את העיר בעת העתיקה, שהיווה מכשול נוסף במערכת שהגנה על המבצר. כמו כן התגלו באתר אבני קלע מעופרת, ראשי חיצים מברונזה ואבני בליסטראות אשר עליהם הוטבע קילשון, שהיה סמל שלטונו של אנטיוכוס אפיפנס. ממצאים אלה הם שרידים אילמים לקרבות שהתנהלו במקום בימי החשמונאים, בנסותם לכבוש את המבצר, שניצב כ'עצם בגרונה' של העיר.  

אבני קלע מעופרת וראשי חצים שעליהם הוטבע קילשון. 

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

המקורות מספרים על אכלוסה של המצודה באנשי צבא שכירים וביהודים מתייוונים, ועל הסבל שסבלו אנשי ירושלים מיושבי החקרא. מערכת הביצורים האיתנה עמדה בפני כל הניסיונות לכובשה, ורק ב-141 לפנה"ס, בתום מצור ממושך והרעבתם של אנשי חיל המצב היווני, עלה בידי שמעון החשמונאי להכניעם. 

אבני קלע מעופרת וראשי חצים שעליהם הוטבע קילשון . 

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

לדברי הארכיאולוגים ד"ר דורון בן עמי, יאנה צ'חנוביץ ושֹלומה כהן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "תגלית מרעישה זו מאפשרת, לראשונה, לשחזר את המציאות היישובית ומראה העיר, ערב פרוץ מרד החשמונאים. הממצאים הארכיאולוגים החדשים מעידים על הקמתה של מצודה מבוצרת כהלכה, שנבנתה על מצוק הסלע הגבוה, שולטת על  מדרונותיה התלולים של גבעת עיר דוד. מצודה זו, חלשה מקרוב על כל דרכי הגישה אל המקדש, וניתקה אותו מחלקיה הדרומיים של העיר. המטבעות הרבים, מימי המלכים אנטיוכוס הרביעי ועד ימי אנטיוכוס השביעי, והמספר הרב של קנקני יין שיובאו מהמערב לירושלים והתגלו באתר, מספקים עדות לזמנה של המצודה, וכן לזהות הנוכרית של יושביה".

שרידי ידיות קנקני יין ששימשו את יושבי המבצר. 

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

עמותת אלע"ד, המתפעלת את הגן הלאומי, מממנת את החפירות הענפות במתחם.