ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)
וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט וַיָּבֹא אֶל-שְׁמוּאֵל... וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁמוּאֵל וַיֵּשְׁבוּ בְּנָיוֹת... וַיִּפְשַׁט גַּם־הוּא [שאול] בְּגָדָיו וַיִּתְנַבֵּא גַם־הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל־הַיּוֹם הַהוּא וְכָל־הַלָּיְלָה (שמ"א י"ט 18, 24).
 |
| בגדי המלך החדשים |
הכול התחיל, כשבני עלי, חסרי מעצורים ומוסר// חגגו עם נשים על סיר הבשר.// וכעונש, בית עלי מכהונתו אז הוסר.// אך העם, שגם על בני שמואל לא סמך,// קרא: "קצנו בשושלות כושלות, אנו דורשים מהפך!// תנה לנו מלך לשופטנו, ושוחד על נקי לא יקח".// כזאת בגילוי לב, כתב שמואל בספרו בתנך"*.//
אבל לא רב ראשי כשמואל יוותר על סמכות.// הוא ימצא אלמוני שמוצא משפחתו פחוּת// וירקיד כרצונו את המיועד למלכות.// כבובה התלויה באדוניה על חוט.//
הוא יצא לאַתֵר סתם איש לא ידוע,// שישביע את רצון ההמון הפרוע.// ולאחר תחקיר על כול מועמד פוטנציאלי// גילה את שאול, איש פשוט, פרובנציאלי.// בן שבט דל, בלי ייחוס, איש טריביאלי.// מי שנראה 'נֶבֶּך' ולא מלך נחוש.// אחד שיוצא לדרך ובכיסו אין אף גרוש,// כשאיבד אתונות בשל שער שבור בחצר.// טיפוס רך שיהיה כחומר ביד היוצר.// אומנם משכמו ומעלה הוא בלט מכולם,// אך נחבא אל הכלים, ענוו ונכלם.// "אתה תתאים לי", חשב לעצמו הנביא המחושב.// "העם יראה לעיניים, ואני - ללבב".// מה גדולה הייתה אכזבת הנביא// כשניצח בקרבות שאול המצביא.// "לא אל הנער הזה התפללתי.// הוא מכה באלפיו יותר משפיללתי".// ובשם השם, ותוקף סמכויותיו// משח את דוד במחתרת, שיכה את שאול ברבבותיו.// וכשדוד ושמואל פתחו נגדו יחד חזית,// שוב איבד ע{ש}תונות, התפשט כאחוז תזזית.//
אז הכריז הנביא: "זהו אות ממרום."// וקרא בקול רם: "ראו, המלך עירום"!// כי ידע שהפושט את סמלי הרָשות,// על פי קוד תנ"כי, שָב להיות איש פשוט.//
והילד של אנדרסן משתופף בפינה בבכייה:// "לא אני שקראתי: 'המלך עירום ועריה'// כי אם החייט, שתפר לו בגדי רמיה".
והילד של אנדרסן משתופף בפינה בבכייה:// "לא אני שקראתי: 'המלך עירום ועריה'// כי אם החייט, שתפר לו בגדי רמיה".
*לפי הבבלי, בבא בתרא דף ט"ו שמואל כתב את ספרו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.