יום רביעי, 31 באוקטובר 2018

אני שאול - הרועה שכתר בראשו

חגי קמרט, סופר ומשורר

  Marble Statue of King Saul ~ 1882


הָרוֹעֶה

וַיָהפוֹך לוֹ אֱלֹהִים
לֵב אַחֵר
חֲנִית גִּרְדָּה אֶצְבּעוֹתָיו.
וּבְידוֹ  חֶרֶב פיפיות
בָּה אָחַז
עָלֶיהָ נָפָל .

וְהוּא נַע בֵּין אוֹר לְאֲפֵלָה
מָה הָיָה לְךָ שָאוּל?
מָה הָיָה
כִּי תְּלֶךְ בְּהוֹנוֹת עַל קצוֹת לָיְלָה,
עַל סַּף שְאוֹל שָׁאוּל
תּרְאֶה אֶל הָאוֹב
אֲשֶׁר שָׂנֵאת:
פּנֵי הָרוֹאֶה
מְבַשֵּׂר רַע,
מְבַשֵּׂר מָוֶת.

הַאַתָּה הוּא?
הָרוֹעֶה לְצֹאן עַמְּךָ.
מוֹלִיכָם קְרָב מוּל פְּלֶשֶת,
עֶדֱרֵי פּרָצוֹת  נָפוֹצוּ, כְרוּחַ פְּרָצִים
עוֹקֶרֶת סְלָעִים מְשבֶּרֶת צוּרִים
בגִלבּוֹע.

מֵאַחֲרֵי  הָצֹאן לְקָחַנִי  אֵלִי
מֶלֶךְ לְעַמּוֹ לִהיוֹת
אַךְ הָפַךְ לִבִּי, בִי
פָּנַי חֳמַרְמְרוּ
וְעַל עַפְעַפַּי צַלְמָוֶת.
עַל סַָּּף שְאוֹל רַבָּה  רוֹעדוֹת רַגְלַי'
לְשוֹנוֹת אֵשׁ מִתַמרוֹת אֵלַי מֵאֹפֶל
לְבוֹלְענִי
וּמַּקֵּל עֶדְרִי נִפְקַד מִמֶּנִּי כִּי חֶרֶב בְּלֹּעוֹ.
ואֶהְיֶה כְהוֹלֵךְ תָּמִים וְחֶרֶב בְּיָדוֹ
רוֹעֶה, וכֶּתֶר לְרֹאשׁוֹ
הַזֶּה אֲנִי שָׁאוּל
הרוֹעֶה...

* חגי קמרט הוא חבר אגודת הסופרים העבריים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה