מי שעוקב אחר ההתפתחויות בתחום הספרים בעשור האחרון לא יכול שלא להסתחרר מהיקף התמורות-טכנולוגיות חדשות של הדפסה והפקה לפי דרישה,כאוס סביב זכויות יוצרים באינטרנט,פרוייקטי ענק של סריקת ספרים ברשת,ומאות סוגים של מכשירי קצה לקריאת ספרים מהקינדל והסוני דרך הסקיפ והנוק וכלה באייפד.
לאן השוק הזה הולך? בענני האבק שיוצרות הדרמות הטכנולוגיות,מתפלשות להקות נביאים שמציעים חזינות אפוקליפטיים ותרבותיים חמושים בתקדימים של שוק המוסיקה. חלקם מנבאים התרסקות סביב מגבלות זכויות היוצרים אחרים -פריחה מחודשת בגנים הסגורים של אפל ואמזון ויש המדברים על מודלים חדשים שיגדירו מחדש גם את המטען התרבותי של הספר.
הצצה חטופה לקורות הספר מאז נוצר ועד היום יכולה לספק את הפרספקטיבה הדרושה להבנת מקומו של הספר בעידן הקוראים הדיגיטליים. עיון בקורות הספר מראה שהספר חב את מעמדו לשני הורים – האחד ההתפתחות הטכנולוגית והשני ה"אריזה" הקניינית –כלכלית של הספר,בלי שני אלה קשה לתאר את התפתחות והשרדות המדיום הזה. אנו רגילים כיום למושג קניין רוחני שנתבע רק במאה ה19. מושג זה יוצר את האשליה שתוכן היצירה היא הדבר שקונים ומוכרים,בעוד שכפי הנראה לאורך ההיסטוריה רוב הזמן לא היה מעמד קנייני לתוכן עצמו אלא רק למצע הפיסי שעל גביו הוגש. קיצור תולדות הספר כמוצר
ההתחלה הייתה מן הסתם סיפורים שסיפרו זקני השבט מסביב למדורה,סיפורים שהפכו עם הזמן לידע,ולסוג של נכס שנשמר בידי אלה שהחזיקו בידע –כוהנים,קוסמים וזקנים שהעבירו את הידע הזה בתוך עצמם ושמרו עליו כסוג של כוח ונכס.
המצאת הכתב אפשרה לייצג את הנכס הזה לא רק כתוכן העובר בעל פה אלא כסוג של קניין פיסי. הקניין הזה המשיך להישמר כקניין אקסקלוסיבי כל עוד יצירת הנכס הזה הייתה פעולה יקרה ומורכבת של העתקת כתבי יד. כתבי היד נשארו נחלתם של נזירים,חכמים,ועשירים שיכלו לרכוש אותם ולא של ההמון שבדרך כלל לא היה מסוגל לקרוא אותם.
המעבר ממגילה למצחף סימנה התחלה של הפצה הנכס הזה-הספר הכרוך היה קל יותר להתמצאות ולטלטול ממקום למקום מהמגילה. אולם המהפכה הגדולה החלה עם כניסת הדפוס שהפך את העתקת הספרים לפעולה זולה יחסית והגביר באופן דרמתי את כמות העותקים של כל ספר וגם את האחידות שלהם. עם השנים פעולת ההדפסה הלכה ונהייתה פשוטה יותר ויותר עד שכיום כל משתמש מחשב אישי הוא גם כמעט בית הוצאה לאור.
גם בתנאים החדשים האלה נשמר מקומם של המוסדות המובילים את השוק-המוציאים לאור,המחברים המוכרים,המוסדות האקדמיים וכן הלאה-כל אלה שמרו על מעמדם בזכות מנגנוני ההפצה והסמכות שנשארו במקומם גם כאשר הפעולה הטכנית של ההדפסה הפכה להיות כמעט שווה לכל נפש.
המהלומה הגדולה על המוסדות נחתה עם פריצת האינטרנט-האינטרנט מציע תחליף למנגנוני ההפצה הקיימים –וגם מגדיר מחדש את מוקדי הסמכות בעולם האינטרנטי כל מה שקיים כקובץ עובר בקלות מאדם לאדם,בעולם האינטרנטי ידע שואף להיות חינמי כמאמרו של קווין קלי,ובעולם האינטרנטי אין הבחנה חדה בין החובבני ומקצועי.
אל מול הסחף הזה אמזון הייתה הראשונה להתעשת ולהציע מודל שבו יש עצם פיסי אותו רוכשים-הקינדל. הקינדל הוא מוצר אטרקטיבי עבור קורא ספרים שכן הוא מציע קריאה נוחה ולא מעייפת כמו זו של מסך המחשב, זמן סוללה ארוך ומכשיר קטן המסוגל להכיל אלפי ספרים. אולם מעבר לכל אלה הקינדל הוא גם סוג של פתרון לסחף שיצר העולם האינטרנטי. הוא פתרון בשני מובנים:
ראשית יש לפנינו עצם פיסי שאותו אנחנו רוכשים-בעוד שאנחנו מתקשים לקבל את הרעיון של רכישה של קניין רוחני-קובץ דיגיטלי,קל לנו לעכל רכישה של עצם פיסי.
שנית אמזון יצרה גן סגור- רק ספרים שמצויים במאגר של אמזון,נמכרים בחנות אמזון,ומקודדים בפורמט ייחודי של אמזון יכולים למצוא את דרכם לתוך המכשיר. כך נראה היה אמזון הולכת להגדיר מחדש את נוף הספרים. וכך גם קרה לפרק זמן קצר. ניתוח דומה לזה של אמזון עשתה גם אפל שיצרה תמהיל דומה של מכשיר מעולה(איפוד/אייפון/אייפד) תוכן אקסקלוסיבי וגן סגור(רק מה שעובר את הסף של אייטונז נכנס).
עתידות
באופן לא מפתיע המתחרות של החברות האלה תקפו בדיוק את הנקודה המהווה את היתרון העסקי ואת החסרון השיווקי-תפיסת הגן הסגור של אמזון ואפל- וכך סוני,גוגל ואחרים מציעים מוצרים מקבילים שאינם כפופים למגבלת הגן הסגור-על גבי קורא הספרים של סוני אפשר להטעין קבצים בפורמטים נפוצים בלי לעבור דרך חנות או ספק אחד. והטלפונים המבוססים על מערכת ההפעלה של גוגל( אנדרואיד) מאפשרים באופן דומה נגישות גבוהה ללא חומות הגן הסגור.
יש להניח שמול התחרות הזו יכול להתרחש אחד משני תרחישים או שחומות הגנים הסגורים יקרסו וגם אמזון ואפל יעבדו לפי פורמטים סטנדטיים ושווים לכל נפש או שהאטרקטיביות של הגנים הסגורים תמשיך לעלות עד כדי כך שמשתמשים יעדיפו לשלם על תוכן של הגן הסגור כדי להינות מאיכותו .
כיום הגנים הסגורים אטרקטיביים גם בגלל סוג של סינון שהם עורכים(למשל המנעות מפורנוגרפיה באפל) וגם בזכות ארגון חכם ויעיל של התוכן.
אם הסיפור שסופר כאן הוא הסיפור הנכון -נראה שהשלבים הבאים בתולדות הספר יכללו שתי מגמות(אחרי שהשמצתי את הנביאים למעלה אני נופל לאותה המהמורה)
א. שכלול מתמיד של מכשירי הקצה-מכשירי הקצה צריכים להשתכלל כל הזמן כדי ליצור מוצר אטרקטיבי שהלקוח ירצה להמשיך לרכוש בעולם שבו:
• יש מתחרים שמייצרים מכשירי קצה אחרים,
• יש הוזלה מתמדת של המכשירים הקיימים,
• ויש זיופים לכל מכשיר השוהה בשוק כמה חודשים.
ב. שכלול של שירותי הגן הסגור-שיכלול יכולות הארגון,סביבות העבודה,הקישוריות החברתית,וכן הלאה כך שהגן הסגור יהיה אטרקטיבי דיו ללקוחות משלמים.
כמו בתקופות קדומות שתי המגמות האלה אינן קשורות במישרין לספרים ולתוכנם-לתוכן הספר אין כמעט ערך כמוצר בפני עצמו והוא מרכיב בחבילה שבה הרכיבים המשולמים אינם הספר עצמו אבל הספר ממשיך להיות העילה ליצירת החבילה הזו.
תמונה: קינדל 2 של אמזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.