החיפוש אחרי העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה

ד״ר עפרי אילני, מלמד באוניברסיטת תל אביב וב-NYU Tel Aviv

מרכז זלמן שזר

ד״ר עפרי אילני על ספרו ׳החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה׳, הוצאת מכון ליאו בק ומרכז זלמן שזר, 264 עמודים

הספר עוסק בחיפושם של מלומדים וכותבים בנאורות הגרמנית אחר עם ישראל התנ"כי, ובמשמעויות החדשות שהוענקו להיסטוריה העברית הקדומה בתקופה זו. האוניברסיטאות הגרמניות הפכו במאה ה-18 למוקד מרכזי של חקר המקרא. חוקרים פרוטסטנטים שירטטו את דיוקנו של עם ישראל הקדום באופן חדש, תוך שימוש במתודות היסטוריות, פילולוגיות ואתנוגרפיות. הספר בוחן עשרות חיבורים מחקריים בני התקופה המוקדשים לעברים (Hebräer) הקדמונים, וכן יצירות ספרותיות והגותיות העוסקות בנושאים תנ"כיים. 

מחקרים קודמים תיארו את הכתיבה ההבראיסטית הגרמנית של המאה ה-18 כפרק בתולדות הפרשנות המדעית של המקרא, או כביטוי למעמדם של היהודים במחשבת הנאורות. החיפוש אחר העם העברי, לעומת זאת, מתמקד בקריאה הפוליטית בברית הישנה, ובשימוש בבני ישראל כמודל לאומי. העיסוק המחקרי בהבראיזם פוליטי וביסודות התנ"כיים של תנועות לאומיות התעלם בדרך כלל מגילוייה של תופעה זו בהיסטוריה הגרמנית. 

החיפוש אחר העם העברי מציג בהרחבה את המגמה האנטי-תנ"כית במחשבת הנאורות, ואת מאמציהם של כותבים דאיסטים ורציונליסטים לקעקע את סמכותו של התנ"ך ולהציג את בני ישראל כעם גס ובזוי. אך מול תופעות אלה, מוצגות תופעות מנוגדות – ניסיונות לרהביליטציה של התנ"ך כמיתוס היסטורי וכמקור השראה תרבותי. לטענתי, החידוש המשמעותי ביותר שהופיע במסגרת מחקר המקרא הגרמני בתקופה הוא הצבתו במרכז של העם העברי כמושא מחקר מדעי. בעוד פרשנים נוצרים מדורות קודמים דנו בתנ"ך ובחוקי משה במסגרת פולמוס עם המסורת הפרשנית היהודית או עם כנסיות יריבות, חוקרי המקרא האוריינטליסטים באוניברסיטאות הגרמניות ביקשו לבצע רקונסטרוקציה של העם העברי, לצורך שחזורו של הקונטקסט שבתוכו נכתב הטקסט. 

הספר בוחן את יצירתו העשירה של חוקר המקרא יוהאן דוד מיכאליס (1917-1791Michaelis, ) – מייסד אסכולת הביקורת ההיסטורית של המקרא. מיכאליס ותלמידיו החליפו את הפרשנות הטיפולוגית, שביארה את הברית הישנה כסמל או כהקדמה להופעתו של ישוע, בפרשנות היסטוריציסטית הממקמת את העם העברי בתוך ההקשר הקונקרטי של תולדות עם אוריינטלי קדום. העם העברי אופיין, נמדד, הוגדר וכומת, בכלים אתנוגרפיים, דמוגרפיים ואנטומיים. עם זאת, המחקר הביקורתי-היסטורי לא נועד לערער על סמכות התנ"ך, אלא דווקא לבסס את האמינות והאותנטיות של הטקסט על יסודות חדשים. בשונה מכותבים רדיקליים בני התקופה, שתקפו את התנ"ך ומצאו בו יסודות אכזריים וקנאיים, רוב חוקרי המקרא הגרמנים התייצבו להגנתו של משה והצדיקו את מוסריותו של התנ"ך. 

בד בבד עם ההגנה על התנ"ך נגד התקפותיהם של מתנגדי הדת, אנשי עט גרמנים אימצו את המודל העברי כמופת פואטי, תרבותי ופוליטי. מגמה זו בולטת בעיקר בכתביו של הפילוסוף והתיאולוג יוהאן גוטפריד הרדר (1744-1803Herder, ), וכן אצל כותבים אחרים מזרם הסער והפרץ (Sturm und Drang). הספרות הנרחבת שנכתבה בגרמנית על נושאים עבריים מהווה ניסיון להציב את העברים כ"קדמונים אלטרנטיוויים", חלופה למודל היווני שזוהה עם הספרות וההגות הצרפתית.

הרדר וחלוצים אחרים של האידיאולוגיה הלאומית בגרמניה היו אנשי דת, וביקשו לעגן את השיח הפטריוטי הפרטיקולריסטי בעולם המושגים הנוצרי. הברית הישנה, שבמרכזה סיפורו של עם, סיפקה להם רעיונות ונראטיבים שאינם מצויים בברית החדשה. הכותבים הגרמנים מצאו בתנ"ך יסודות אחדים שהיוו מענה לערכים האוניברסליסטיים של של הנאורות. לתפישתם, האומה העברית מהווה דוגמא למסגרת שייכות שבה הדת והפוליטיקה אינן נפרדות זו מזו, אלא שלובות באופן מהותי. 

הוגים ומשוררים פרה-רומנטיים אף הדגישו את מרכזיותה של השירה במודל האומה העברי. משה, דוד והנביאים תוארו כמשוררים לאומיים המשלבים בין השראה פואטית, פטריוטיזם ולהט דתי. כנגד הריכוזיות והאחידות של האבסולוטיזם הנאור, תוארו חוקי משה כדוגמא לחקיקה שמרנית המותאמת לצרכיו של העם ומשמרת את מנהגיו הקדומים. התיאולוגיה הנוצרית הפאולינית, ובעקבותיה הנאורות, הביעו זלזול כלפי האופי הפרטיקולריסטי והפרובינציאלי של חוקי משה והברית הישנה בכלל. לעומת זאת, התיאולוגיה הלאומית של מפנה המאה ה-18 העלתה על נס דווקא את אותם יסודות פרטיקולריסטיים – דת לאומית, חגים לאומיים ואף אל לאומי (Nationalgott). 

תוכן העניינים
1. מ"אומת מאמינים" ל"שבט נוודים": הדיון בשאלת ראשיתו של עם ישראל

2. החוק והעם: חוקי משה והנאורות הגרמנית 

3. הפולמוס במאה השמונה-עשרה על השמדת עמי כנען

4. מבול תנ"כי בפרנסוס הגרמני: "שירת העברים" וספרות ה-Sturm und Drang

5. "המזמורים הלאומיים של העברים": התנ"ך כמיתוס פוליטי 

6. מורשת הרדר: אוהדי העברים ומתנגדיהם במפנה המאה השמונה-עשרה

7. גורלו של עם התנ"ך: ההבראיזם הגרמני בין נוצרים ליהודים 

8. אחרית דבר: העם העברי ונפתולי הפרטיקולריות