יום רביעי, 21 בדצמבר 2016

נשים בעולם היהודי - חוברת יב של כתב העת מסכת

 בימים אלה (התשע״ו 2016) הופיעה חוברת יב של כתב העת ׳מסכת׳, כתב עת אקדמי שפיט למחקר והגות המוקדש לנשים בעולם היהודי.


החוברת הנוכחית רואה אור במסגרת הפקולטה ליהדות של אוניברסיטת בר-אילן. עורך ראשי: פרופ' יהודה פרידלנדר, עורכת: ד"ר רבקה גולדברג. 
המאמר הפותח את החוברת הוא מאמרה של מרים סקלרץ הבוחן את דמותו של מפיבושת בן יהונתן במקרא ובשירתה של זלדה. זלדה שופעת אמפתיה למפיבושת בהמשך לגישתה המזדהה עם החלשים והדחויים בחברה. הזיקה לחלש היא 'מאפיין מרכזי בדרך חינוכה החסידי של זלדה, בחייה האישיים וביצירתה: אמפתיה מלאה וכנה לחלש המצוי בשולי החברה ובשולי הסיפור המקראי. מבחינתה של זלדה הנגיעה בנפש הזולת הייתה חלק מרכזי בחובת האדם ובעבודת ה' שלו’.
מאמרה של רות קרא-איוונוב קניאל עוסק בלידה ובמשמעות הקיומית שחוויה מופלאה זו מעניקה לחייו של כל אדם, בתפישה הקבלית הרואה בלידה נקודת מפגש ייחודית בין העולם האנושי לאלוהי ובתפישת הלידה על פי גישות רוחניות ופסיכולוגיות, בעולם היהודי ומחוצה לו. 
בסיפורה של לידה מתחיל גם הרומן שירה של עגנון. על דמותה של הנריאטה, האם היולדת, אשתו הדחויה של הפרופסור יוצא גרמניה מנפרד הרבסט, כותבת זיוה שמיר. היא מצביעה על הבטים קבליים ואידאיים בסיפור. יחד עם בחינת המערכת הזוגית המתפוררת של מנפרד והנריאטה הרבסט מתפרשים דבריה של זיוה שמיר גם בקשר לדמויות ומערכות אחרות, למן הספרות העברית והכללית – ועד למרחבים שמימיים, בעקבות שמה של הנריאטה, איילה בתרגום העברי, המוביל אל האיילה העליונה – השכינה וכנסת ישראל.  
בעמידה מול עצם האפשרות להרות וללדת כמאורע מכונן בחייה של אישה, עוסק מאמרה של תמר לוז גרבר. הכותבת מתייחסת למופע הווסת, נושא נשי-ייחודי שהמעיטו מאד לעסוק בו ביצירה האמנותית. המאמר מתמקד ברומן חבלים מאת חיים באר, המהווה, לדברי הכותבת, צומת תרבותי, ומשקף את השתנות היחס כלפי הווסת בספרות העברית החדשה.
בעולם היהודי-הלכתי כרוכות הלידה, ואפשרות הלידה, בנושא הנידה. מאמרה של זהבה ויסהוז עוסק בהלכות נידה ובתפישות העולם הבאות בהן לידי ביטוי בספרות ההלכתית של יהדות איטליה בראשית העת החדשה. 
חוה טורניאנסקי מראה במאמרה, שבספרים לא מעטים מן המאות השש-עשרה עד השמונה-עשרה ניתן למצוא עדויות ללמדנות של נשים ונערות. ניתן למצוא עקבות אלו בספרים שמיועדים בעיקר להן ונכתבו במיוחד למענן וניתן גם למצוא נשים ונערות שלקחו חלק ממשי במלאכת הספר, לעתים על ידי שותפות כזו או אחרת במלאכת הדפוס ולעתים (נדירות אמנם) אף כמחברות ממש.
גם מאמרה של נורית אורחן עוסק בנשים שדיברו וכתבו יידיש, צפונה ומזרחה משם, במזרח אירופה (ברוסיה הצארית) ובתקופה מאוחרת יותר – בראשית המאה העשרים. הכותבת ליקטה מתוך עיתונות היידיש של התקופה סיפורים רבים שכתבו נשים. אף שהמאמר עוסק בדמות הגבר, האב או בן הזוג, דומה כי במרכזם של הסיפורים כולם עומדים יחסי זוגיות קשים ומעורערים. כשנחשפים לסיפורים אלה שכתבו נשים יהודיות מתחום המושב הרוסי, אי אפשר שלא להיזכר בדברים האלמותיים שנכתבו על ידי הסופר הרוסי המופלא לב טולסטוי, שחי ויצר כה סמוך אליהן, בזמן ובמקום, בפתיחה לרומן הידוע שלו 'אנה קרנינה': 'כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה.'
בתקופה מעט מאוחרת יותר, ובמקום ועולם תרבותי שונים לחלוטין, עוסק מאמרו של דוד גדג'. מאמר זה מוליכנו בעקבותיהן של שתי נשים עצמאיות ואמיצות, ילידות צפת, שגדלו יחד במושבה מטולה של סוף המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים אך נאלצו לעזוב את ארץ ישראל ולבנות לעצמן עולם חדש. הן השתקעו במרוקו וניסו לטעת בתוך הקהילות המסורתיות שם, משהו מערכי החינוך הארץ-ישראלי העברי של ראשית המאה העשרים. המאמר עוסק בעולמן האישי ובפעילותן החינוכית במרוקו.
בהגירה ובמעבר מעולם תרבותי אחד לעולם חדש ושונה עוסק גם מאמרה של נילי אריה-ספיר, הבוחן את חייה ודעותיה של אישה ואם שעלתה מתימן בעליית 'מרבד הקסמים' והשתקעה במעברת גדרה. שמעא קטיעי, שעסקה כל חייה בעבודה קשה לפרנסת משפחתה, ידעה לבחון לעומק את ההתרחשויות החברתיות והאנושיות סביבה ולתת ביטוי חד ובהיר לדעותיה. נילי אריה-ספיר שוחחה עמה לאורך שנים אחדות, ושמעה ממנה אמירות מעניינות ביותר על המתרחש סביבה ועל ההבדלים בין חברות ותקופות.

הנה תוכן העניינים של החוברת:
ד"ר מרים סקלרץ, מפיבושת – מן המקרא לשירת זלדה  *  ד"ר רות קרא-איוונוב קניאל, בין מוות לטרום-חיים: מרכזיות הלידה במיתוס היהודי *  ד"ר זהבה ויסהוז, 'משום נחת רוח לנשים' – הלכות נידה בצפון איטליה במאה השש-עשרה  *  פרופ' חוה טורניאנסקי, ילדוֹת ונערוֹת בספרות יידיש בעת החדשה המוקדמת  *  ד"ר נורית אורחן, השתקפות דמות הגבר בסיפורי הנשים בעיתונות היידית ברוסיה הצארית  *  פרופ' זיוה שמיר,  הנריאטה – איילת הבית: דמות הרעיה ברומן שירה מאת ש"י עגנון  *  תמר לוז גרבר, 'קו פרשת הנידה' – מופע הווסת בין טומאה ללידה מחדש ברומן חבלים מאת חיים באר  *  דוד גדג', עבריות בתנועה – הגירתן של שתי נשים מארץ ישראל למרוקו ופעילותן בשדה החינוך העברי-לאומי  *  נילי אריה-ספיר, רוקמת בת תימן מן המעברה בגדרה – קולה הייחודי של שמעה קטיעי.

2 comments:

  1. תודה על הסקירה המועילה. בהחלט חוברת מגוונת ומרחיבת אופקים. ויישר כוח לד"ר רבקה גולדברג על כל המאמצים שהשקיעה עד להוצאת החוברת היפה הזו.

    השבמחק
  2. תודה על הסקירה המועילה. ויישר כוח לד"ר רבקה גולדברג שעמלה רבות על הוצאת החוברת המגוונת ומרחיבת האופקים הזו.

    השבמחק