שמשון בן מנוח

משה שפריר, משורר

תמות נפשי עם פלשתים 

אָדָם אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן

נוֹלַד לִהְיוֹת נָזִיר לֶאֱלֹהִים.

אָדָם אֶחָד, שֶׁשְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן - 

לֹא הִתְנַזֵּר מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים.

אָדָם אֶחָד, שְׁמוֹ הוּא שִׁמְשׁוֹן,

גָּדוֹל הָיָה כֹּחוֹ וְרַב אוֹנוֹ.

אָדָם אֶחָד, שִׁמְשׁוֹן הוּא שְׁמוֹ,

הָיָה גִּבּוֹר תּוֹדוֹת לִשְׂעַר רֹאשוֹ.

הָאָדָם הָאֶחָד וְיָחִיד,

אֲשֶׁר שְׁמוֹ הוּא שִׁמְשׁוֹן בֶּן-מָנוֹחַ,

אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה אִישׁ מַפְחִיד -

לֹא מָצָא בְּחַיָּיו קְצָת מָנוֹחַ

- עַד אֲשֶׁר הוּא הָרַס וְהֵמִית

(כִּי הֵבִין וְיָדַע רַק שְׂפַת-כֹּחַ).

וְהָיוּ הַמֵּתִים שֶׁהֵמִית,

גַּם בְּרֶגַע מוֹתוֹ הַבָּטוּחַ,

- אַף יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַמֵּתִים

שֶׁהָרג כָּל-חַיָּיו בֶּן-מָנוֹחַ.