יום ראשון, 31 בדצמבר 2017

תמיהות על האל האחד אשר שומע אבל...

        משה שפריר, משורר
  


         
   
אֵין דָּבָר יוֹתֵר תָּמוּהּ מֵאֲשֶׁר הָאֵל הָאֶחָד אֲשֶׁר שׁוֹמֵעַ... אֲבָל 
         


           אֵין דָּבָר יוֹתֵר מַתְמִיהַּ
          מִן הַזְּמַן הַמְמַהֵר עַד לְהַפְתִיעַ     
          מֵאָז רֶגַע הַבְּרִיאָה וְעַד עַתָּה,
          - כַּאֲשֶׁר אוֹתוֹ הַזְּמַן מִתְמַהְמֵהַּ
          לְהָבִיא עֵצָה וְתוּשִׁיָּה        
          לָאָדָם אֲשֶׁר יוֹרֵד לְאֶרֶץ-נְשִׁיָּה.

          אֵין דָּבָר יוֹתֵר מֻפְלָא
          מֵאוֹתָם כּוֹכְבֵי-מָרוֹם קוֹרְצִים,
          שֶאוֹרָם עָשָׂה דַּרְכּוֹ אֵלֵינוּ
          מִמֶרְחָק שֶׁל אַלְפֵי שְׁנוֹת-אוֹר
          וְעַכְשָׁיו הֵם כְּבָר אֵינָם קַיָּמִים:
          הֵם כְּבָר הָפְכוּ לְחוֹר שָׁחוֹר משְּׁחוֹר.

           אֵין דָּבָר יוֹתֵר מַטְעֶה
           מֵהַכּוֹס אֲשֶׁר נִרְאֵית רֵיקָה,
           - שֲׁהֵרי הִיא מְלֵאָה עַד גְּמִירָא
          בְּהֶצְבֵּר שֶׁל חֹמֶר לֹא-נִרְאֶה:
          בָּאֲוִיר שָׁקוּף בְּלִי טַעַם, רֵיחַ וְצֶבַע, 
          שֶׁעוֹטֵף כָּל-חַי, כָּל-חֵפֶץ בַּטֶּבַע.

          אֵין דָּבָר יוֹתֵר תָּמוּהַּ
          מֵאֲשֶׁר הָאֵל הָאֶחָד אֲשֶׁר שׁוֹמֵעַ
          אֶת קוֹלוֹת כָּל-תְּפִלּוֹתֵינוּ,
          הַמְּלֵאוֹת תִּשְׁבָּחוֹת וּתְחִנּוֹת,
          - אֲבָל הוּא אֵינוֹ דּוֹבֵר אֵלֵינוּ
         בְּבוֹאֵנוּ עַד מַשְׁבֵּר הֲרֵה-סַכָּנוֹת.

          

אין תגובות:

פרסום תגובה