יום שישי, 3 ביולי 2020

סוגיות בנוסח המקרא ובפרשנותו - מאת ישעיהו מאורי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


ישעיהו מאורי, סוגיות בנוסח המקרא ובפרשנותו, הוצאת שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך, חיפה תש״פ 2020, 310 עמודים

מונחת עתה לפנינו אסופה ממאמריו של פרופ׳ ישעיהו מאורי שעוסקת בנוסח המקרא ובפרשנותו. 
ישעיהו מאורי הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטת חיפה ושימש גם ראש החוג למקרא במכללת שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך. במסגרת עבודתו במכללה כתב מאורי ספר לילדים ולהוריהם המפרש את סיפור יוסף ואחיו לפי הפשט, בעקבות פירושיהם של פרשני ימי הביניים. את הספר, יוסף ואחיו (הוצאת מכללת שאנן, קרית שמואל תשע״ד), מלווים איורים בתלת-ממד מאת בעז מאורי. 

התרגומים העתיקים (תרגום השבעים, הוולגטה, התרגומים הארמיים ובמיוחד הפשיטתא) והפרשנות היהודית העסיקו את מאורי מראשית דרכו במחקר. את עבודת הדוקטור שלו כתב באוניברסיטה העברית בהדרכת פרופ׳ משה גושן גוטשטיין, והיא שימשה בסיס לספרו תרגום הפשיטתא לתורה והפרשנות היהודית הקדומה, (הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ״ה). הפשיטתא הוא התרגום הסורי של המקרא, והוא התרגום הרשמי של הכנסייה הנוצרית המזרחית שהסורית היא לשונה. בפשיטתא לתורה מתגלה זיקה לספרות חז״ל, ומאורי בחן בספרו את טיבה ואל השפעת המסורת הפרשנית היהודית על המתרגם. באוניברסיטה עברית עבד מאורי שנים רבות ב׳מפעל המקרא׳, בצוות שהכין את מהדורת המפעל לספר ישעיה, ופירות מחקריו מאותה תקופה משתקפות במאמרים שבאסופה. 

אסופת מאמרים של חוקר בכיר ובולט היא תמיד דבר מבורך. לא רק בגלל הנוחיות של מציאת מאמריו בכריכה אחת אלא גם, ובעיקר, משום שהיא מציגה שלם - גישתו של החוקר - שכמו הרבה פעמים הוא גדול מסך חלקיו. מלאכת הכנת האסופה היתה הזדמנות לעדכן את המקורות שהיו בדפוס בזמן כתיבת המאמרים ואף לתקן שיבושים שנפלו פה ושם. בסוף הספר יש מפתחות מועילים. מפתח מקורות: מקרא; ספרות חיצונית; מגילות מדבר יהודה; ספרות חז״ל ותנחומא; ומפתח נושאים. לא מצאתי בספר רשימת קיצורים. 

על דרך עבודתו של מאורי ניתן ללמוד מהדוגמא הבאה. 
כידוע, בספרות חז״ל משתקפות לעיתים סטיות מנוסח המסורה. הן עשויות להתבטא או בציטוט שונה של טקסטים מקראיים או, וזה מעניין יותר, בדרשות שמובנות על סמך ההשערה שהיה לפני הדרשנים נוסח שונה מנוסח המסורה. מקרה כזה יש בתחילת ספר ישעיה. ישנו בו תוכחה מוסרית לעם: אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים (א, כא). באיכ"ר ב, ד (וילנא כא ע“א) ישנה דרשה: "ארבע מאות ושמונים בתי כנסיות היו בירושלים, מנין 'מלאתי משפט‘ ״. מילת ׳מלאתי׳ מניינה 481 ולא 480, אז איך ניתן ללמוד ממנה שהיו בירושלים 480 בתי כנסיות? הקושיה נפתרת באמצעות הסברה שלפני הדרשן לא עמדה מילת ׳מלאתי׳ עם אל״ף, כפי שיש בנוסח המסורה, אלא מילת ׳מלתי׳, ללא אל״ף. ומניינה של זו 480. וביתר פירוט, על סמך מקבילה בילקוט (ח"ב רמז ש"צ) הגורסת "ארבע מאות שמונים ואחד" ועל סמך מקבילה באיכ"ר, פתיחתא י"ב (וילנא ג ע"ג) הגורסת "חוץ מבית המקדש מנין מלאתי בגימט' הכי הוי", הוא מסיק, שהנוסח המקורי של הדרשה דיבר על 480 בתי כנסיות חוץ מבית המקדש, וא"כ הכל יחד 481 מניין ”מלאתי"? מהתאמה לנוסח המסורה. ממה שאנו יודעים על דרכי עבודתם של העורכים והמעתיקים יש להסיק שהמדרש במקורו דיבר על 480 בתי כנסיות והיה מבוסס על הנוסח "מלתי"; במרוצת הזמן נעשתה התאמה לנוסח המסורה, ומילת ״מלתי״ שונתה ל״מלאתי׳ (אף שכתוצאה מכך הכתיב לא התאים עוד למספר 480 שבדרשה). 

האסופה שלפנינו עוסקת בנוסח המקרא לאור מגילות מדבר יהודה, התרגומים הארמיים למקרא ספרות חז״ל והפרשנות היהודית הקלאסית עם דגש על רש״י וראב״ע. מאורי מראה כיצד סוגיות הנוסח מאירות גישות פרשניות מגוונות. 

הספר כולל י״ד מאמרים והם מחולקים לשלושה מדורים:
המדור הראשון והגדול מכל המדורים עוסק במסורת הנוסח ומדרשי חז״ל .הוא כולל את המאמרים הבאים:
— מדרשי חז״ל כעדות לחילופי נוסח במקרא: תולדות המחקר ויישומו במהדורת ״מפעל המקרא״
— מסורת ה״פסקאות״ בכתבי יד עבריים קדומים: מגילות מקרא ופשרים מספר ישעיהו מקומראן
— ״תיקון סופרים״ ו״כינה הכתוב״ בפירוש רש״י למקרא
— התרגומים הארמיים לתורה ומדרש חז״ל
— בין ויקרא יז 4-3 לדברים יב 15, 21-20: ממגילות קומראן לפרשנות היהודית המסורתית
— [על] אהרן הימן: ספר תורה הכתובה והמסורה על תורה נביאים וכתובים. 
המדור השני עוסק בדרכי פרשנותו של רש״י, והוא כולל חמישה מאמרים:
— נוסח פירוש רש״י לתורה - מצב המחקר
— ׳אגדות חלוקות׳ בפירוש רש״י למקרא
— ״הירושלמי הכתוב בפירושי רש״י״ (רמב״ן למדבר ד 16) ונוסח דברי רש״י
— על נוסח פירוש רש״י לתורה שהיה לפני רמב״ן
— ליחסו של ר׳ אברהם בקראט בעל ספר זכרון לפירוש רש״י לתורה
המדור השלישי והאחרון כולל שלושה מאמרים ועוסק בדיונים בדרכי הפרשנות של חכמים נוספים:
— על משמעות המונח ׳דברי יחיד׳ בפירוש ראב״ע למקרא: ליחסו של ראב״ע למדרשי חז״ל
— על יחסו של תרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל למקורות ההלכה
— הערות ותגובות לתרגום הפשיטתא ״לא תקפו״ - ״לא תרבון״ (ויקרא יט, כז).

לסיום, ספר חשוב שכל העוסקים בתחום נדרשים וימשיכו להדרש לתובנותיו. 



אין תגובות:

פרסום תגובה