על פי השאלות שנתחברו עבור מורי מיזם התנ״ך, מכון שלום הרטמן יוני 2021.
את עוסקת בתנ״ך שנים רבות. חוקרת ומלמדת. מתי נוצר הקשר העמוק שלך לתנ״ך? מתי החלטת לקשור בו את חייך.
תמיד אהבתי ללמוד תנ״ך. עד כתה י״א למדנו שהכל כפוף לרצון חוץ-אנושי, על-אנושי. לישות האדירה שבראה את השמים והארץ וכל צבאם, ומקיימת את הטבע, את ההסטוריה ואת התנהלות הפרט. ׳כה אמר ה׳׳ הוא תמצית היסוד הבלתי נתפס הזה שמהדהד באמונת המקרא. כך בחוק, בנבואה, בהיסטוריוגרפיה ובמזמורים.
ואז, הגיע קהלת.
ביום בהיר אחד תנ״כי נפתח בספר קהלת, וכל מה שחשבתי שאני יודעת על התנ״ך התהפך על פיו. במקום הקול האלוהי העוצמתי הופיע בספר קהלת הקול האנושי. והוא שאל שאלות. הוא בא לבדוק מבחינה לוגית ואמפירית את תפיסות היסוד של אמונת המקרא: על אלהים, על הבריאה, על הזכרון, על תורת הגמול (האם יש סדר עולם צודק), על תכלית הקיום. קהלת התבונן בעולם ומצא בו סתירות והפכים.
כושפתי על ידי התעוזה שבשאלות. על ידי החתירה הבלתי מתפשרת לחיפוש האמת. מזה שהביקורת החריפה ביותר על תפיסות יסוד במקרא נמצאת במקרא עצמו! זהו הביטוי האולטימטיבי לחירות הרוח של האדם. וחירות הרוח המתבטאת בריבוי קולות במקרא היא אחד הגורמים העיקריים לרלוונטיות של התנ״ך לכל הזמנים והמקומות.
האם יש עוד דברים שמראים על גדולת התנ״ך וערכו לחיינו?
בוודאי כן. התנ״ך הוא הבסיס לתרבות היהודית כולה. לתרבות העולם דרך הנצרות שהכלילה את המקרא בקאנון שלה, ובמידה פחותה אבל קיימת גם בקוראן. כלומר דרך הדתות המונותיאיסטיות הגדולות נעשה התנ״ך לספר החשוב והמשפיע ביותר בתרבות המערבית. ממנו נשאבו לספרות ולשירה, להגות, לאומנות הפלסטית, למוסיקה, לקולנוע ולתאטרון רעיונות אמונות ודימויים.
התנ״ך הוא הדי.אנ.איי של עם ישראל.
הוא הבסיס ללשוננו העברית, הוא הקשר שלנו לארץ הזאת.
שמעתי שכאשר את היית בגילי התנ״ך היה מאד חשוב ומרכזי, גם בבית הספר (למדו הרבה שעות תנ״ך) וגם בכלל. היום זה כבר לא כך. מדוע?
האתגר הגדול הראשון הוא לקנות לעצמנו ראייה מפוקחת של המציאות. לא לקונן על מה שהיה ואיננו. יש להבין שמה שהיה הוא לא מה שיכול עוד להיות. ואין טעם לנסות להחיות עבר שאינו מתאים להווה.
מקומו המרכזי של התנ״ך בתקופת היישוב וקום המדינה נבע מהקשר שלו לציונות החילונית. הציונות באה להקים בית לעם היהודי והתנ״ך נתפס כקושאן על הארץ. מיד עם קום המדינה הגיעו לארץ מאות אלפי עולים מארבע קצוות תבל המדברים בשבעים לשון. מה יאחד אותם? התנ״ך! הוא העניק להם נתחושת מולדת. קשר לארץ ולשפה. הארץ נתנה לנו ספר אחד קטן, אמר ביאליק, וסופו של הספר להעניק לנו את הארץ.
בינתיים התגשם הנס הזה שנקרא מדינת ישראל. ונעלמו הצרכים של התקופה הקודמת. אחרי שהמדינה קמה נולדו בה ילדים, עברית היתה שפת האם שלהם, והכל נתפס להם מובן מאליו. לא היה עוד צורך לאומי להאדיר את התנ״ך.
שינוי מעמדו לא ייעשה על ידי מהלך חיצוני. אלא רק כמענה על צורך אמיתי.
מהו הצורך הזה? איך היית רוצה לראות עכשיו את מקומו של התנ"ך בחברה הישראלית?
במילה אחת - זהות.
היום העולם גלובלי וטכנולוגי. מדבר בשפת המתמטיקה והמחשבים. והיכן הזהות שלנו במרק הגלובלי הזה? אדם ועם צריכים זהות יציבה, שורשית, עתיקה, שעמדה בסערות הזמן. שאבותינו ואבות אבותינו חיו בה, אהבו בה, וגידלו בה חלומות.
התנ״ך הוא תעודת הזהות שלנו. תעודה יוקרתית מאין כמותה. הרי הוא אוסף של כתבים מקודשים.
ומה הוא מעניק לנו? את שני הדברים העוצמתיים ביותר בעולם: סיפורים וחזון.
יש בו סיפורים על מי אנחנו כבני אדם, איך נוצרנו, מה מקומנו בעולם המלא אינספור כוכבים. סיפורים הם מלכודות דבש למחשבות ואמונות.
ובנוסף לסיפורים - חזונות.
להאמין שיבוא יום ש׳לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׳. להאמין ש׳צדק צדק תרדוף׳ ו׳ואהבת לרעך כמוך׳ הם אפשריים אף על פי שהמציאות מייצרת אינספור דוגמאות נגדיות.
זוהי תעודת הזהות שלנו. התנ״ך!!
אכן, מסכים עם כל מילה שלך. מה שאני אוהב בתנ"ך, מלבד כמה רעיונות גדולים כמו השבת ו"חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ" (במ' ט' 14) זו הלשון שמרתקת אותי.
השבמחק