יום ראשון, 15 בספטמבר 2013

על סף הארץ המובטחת

ראיון עם ד"ר איתמר כסלו מאוניברסיטת חיפה, לרגל הופעת ספרו: על סף הארץ המובטחת: תאור ההכנות לכניסה לארץ ומקומו בהתהוות התורה, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע"ג
ד"ר איתמר כסלו
1. במה עוסק הספר?

בספר ישנן שתי קומות. הקומה האחת היא ניתוח לפי השיטה הפילולוגית-היסטורית של הפרקים בסוף ספר במדבר העוסקים בהכנות לכניסה לארץ. הקומה השנייה היא בחינת ההשלכות שיש לניתוח על הבנת תהליך חיבור התורה.

2. מדוע דווקא פרקים אלה?
ראשית, מתברר כי לפרקים אלה לא הוקדשה תשומת לב במחקר כמו לחלקים אחרים בתורה. ושנית, מחקר התורה נמצא היום במצב של חוסר יציבות. אין תיאוריה אחת שלטת שלפיה הולכים רוב החוקרים. טענתי היא שיש לנתח טקסטים מן התורה ללא תלות בתיאוריה ורק מתוך צירופם של הניתוחים ניתן יהיה ליצור תיאוריה שתסביר את היווצרות התורה. ושלישת, הפרקים הללו הם מעין גשר בין התורה לספר יהושע משום שבהם מתוארות ההכנות לכניסה לארץ. תיאוריות רבות עוסקות בשאלה אם עניין הכניסה לארץ היה חלק מהתורה ולפיכך עיון בחטיבה זו הקושרת את התורה לספר יהושע יכול לשפוך אור על שאלה חשובה זו.

3. ניגש לשאלות בעניין ניתוח היחידות. בבמדבר א ישנו תיאור מפקדם של בני ישראל ‘בסיני’ ובבמדבר כו מפקדם של בני ישראל 'בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ'. בתיאור המפקד בערבות מואב משולבת גם רשימת משפחות. 
למשל, בבמדבר כו 37-28 כתוב כך: 'בְּנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם: (29) בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד לְגִלְעָד מִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי: (30) אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד אִיעֶזֶר מִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי לְחֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַחֶלְקִי: (31) וְאַשְׂרִיאֵל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׂרִאֵלִי וְשֶׁכֶם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁכְמִי: (32) וּשְׁמִידָע מִשְׁפַּחַת הַשְּׁמִידָעִי וְחֵפֶר מִשְׁפַּחַת הַחֶפְרִי ... (34) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה וּפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת: (35) אֵלֶּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשׁוּתֶלַח מִשְׁפַּחַת הַשֻּׁתַלְחִי לְבֶכֶר מִשְׁפַּחַת הַבַּכְרִי לְתַחַן מִשְׁפַּחַת הַתַּחֲנִי: (36) וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוּתָלַח לְעֵרָן מִשְׁפַּחַת הָעֵרָנִי: (37) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי אֶפְרַיִם לִפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֵלֶּה בְנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם: ואילו בתיאור המפקד שבראש הספר אין פירוט של המשפחות. איך אתה מסביר את ההבדל הזה?
פירוט המשפחות בבמדבר כו הוא אכן ייחודי והוא מעיד על המקור שעליו התבסס המחבר ועל מטרתו המקורית של התיאור. מתברר שהמקור לפירוט המשפחות הוא רשימת היורדים למצרים בבראשית מו שבה פורטו שמות כל היורדים. בתיאור בבמדבר כו כל אחד מהיורדים למצרים לפי בראשית מו הפך למשפחה.

4. מהי מטרת המפקד המתואר בבמדבר כו? 
לאור הניתוח של תיאור המפקד שנשען גם על הבדלי נוסח המשתקפים בתרגום השבעים, הן בבראשית מו והן בבמדבר כו, התברר כי התיאור הנוכחי נוצר בשני שלבים. בשלב הראשון היה התיאור מפקד של יוצאי מצרים. מטרתו הייתה להראות את הריבוי המופלא של בני ישראל בזמן שהייתם במצרים. לפיכך נבנה התיאור על בסיס רשימת היורדים למצרים והראה של יחיד הפך למשפחה ושבעים וחמישה (כך לפי הנוסח המקורי המשתקף בתרגום השבעים) היורדים למצרים הפכו לעם גדול המונה יותר משש מאות אלף.
בשלב השני הוצא תיאור המפקד מהקשרו המקורי והעבר להקשר של סוף תקופת הנדודים במדבר ומטרתו החדשה היא לשמש בסיס נתונים לחלוקת הארץ. כל אחד מן הנמנים במפקד אמור לקבל נחלה בארץ.

5. מהן שיטות חלוקת הארץ בין השבטים המשתקפות בספרי במדבר ויהושע? 
שיטת החלוקה המשתקפת ברובד הבסיסי בסוף ספר במדבר היא חלוקה לפי גודל, כלומר שבט גדול יקבל נחלה גדולה ושבט קטן יקבל נחלה קטנה. כאמור המפקד משמש בסיס נתונים לחלוקת הארץ לפי שיטה זו. לעומת זאת בפרקים הנדונים באה לביטוי גם שיטת החלוקה בגורל אשר אינה מתחשבת בגודל. שיטה זו מובעת בתוספות שנוספו על גבי הרובד הבסיסי. שתי שיטות אלה מצויות אף בספר יהושע, אך שיטת החלוקה בגורל דומיננטית יותר בספר זה.

6. אילו ערכים משקפות התפיסות של חלוקת הארץ?
המאמץ לטשטש את שיטת חלוקת הארץ לפי גודל מלמד ככל הנראה על ויכוח רעיוני. ההשערה היא כי שיטת החלוקה לפי גודל מבטאת את רעיון השוויון שלפיו כל פרט מקבל נחלה השווה בגדלה לאחרים. לעומת זאת, החלוקה בגורל מבטאת את הרעיון שהחלוקה לשבטים היא אלוהית וכי יש לשמר את נחלות השבטים כפי שנקבעו בימי יהושע.

7. מה היה המנגנון שאיפשר שימור נחלת הפרט והמשפחה בתחומי השבט? 
בסוף ספר במדבר (פרק לו) מובא סיפור מעניין על בני יוסף. הם טוענים, בעקבות ההחלטה שבנות צלפחד תקבלנה את נחלת אביהן, שאם תינשאנה הבנות לבני שבט אחר, תיגרע נחלתן מנחלת שבטן, שבט מנשה. ההחלטה בעניין היא שבמקרים מעין זה הבנות היורשות נחלה מחוייבות להינשא בתוך שבטן. מנגנון זה מבטל כמעט לחלוטין את ההישג של בנות צלפחד שכן למעשה נחלת צלפחד עוברת לבני זוגן של בנותיו, אך נוצר מנגנון הדואג לשימור נחלת השבט.

8. האם עבר הירדן המזרחי הוא חלק מהארץ המובטחת? 
ניתן למצוא במקרא כמה עמדות בעניין זה. היה מקובל להצביע על שתי עמדות. האחת היא שעבר הירדן המזרחי הוא חלק מהארץ המובטחת והוא נכבש על ידי משה כשלב ראשון בכיבוש הארץ והשנייה היא שהשטח אינו חלק מהארץ המובטחת, אך נכבש על ידי משה לאור הסירוב של היושבים באזור לאפשר לבני  ישראל מעבר דרך ארצם. מתברר כי קיימת גם תפיסה שלישית והיא מצויה בסוף ספר במדבר, בספר דברים וכנראה גם בספר יהושע ולפיה עבר הירדן המזרחי כלל לא נכבש בימי משה ולא הייתה שם התיישבות באותה תקופה.

9. מה הרקע לויכוח על מעמד עבר הירדן ועל כיבושו?
מתברר כי הרקע לויכוח על עבר הירדן הוא בתקופה הפרסית. על כך עמד רוני גולדשטיין במאמרו על יהושע כב, שבו טען כי שאלת מעמד בני עבר הירדן המזרחי עומד ברקע חיבורו של יהושע כב. השאלה הייתה אם בני עבר הירדן המזרחי נחשבים לחלק מהעם או שהם זרים. לפי התפיסות שהשטח נכבש ויושב בימי משה היושבים באזור זה נחשבים לחלק מהעם. לעומת זאת לפי התפיסה שהשטח לא נכבש בימי משה, התפיסה המשתקפת ברובד הבסיסי בסוף ספר במדבר למשל, היושבים שם אינם חלק מהעם.

10. מהן ההשלכות של חיבורך להבנת חיבור התורה וספר יהושע. 
ניתוח הפרקים שבסוף ספר במדבר חשף רובד בסיסי כוהני העוסק בהכנות לכניסה לארץ. למסקנות הללו יש תרומה כפולה. האחת היא כי ביסודה של הכתיבה הכוהנית בתורה (ס"כ או P) עומד מקור עצמאי ולא כפי שחושבים חוקרים רבים שהכתיבה הכוהנית היא רובד של עריכה ותוספות על גבי חומרים שאינם כוהניים. והשנייה היא ששאלת הכניסה לארץ העסיקה את מחברי המקור ולפיכך מסתבר שחיבורם המשיך וסיפר על הכניסה לארץ, על כיבושה וחלוקתה.

תודה רבה!

לתוכן העניינים של הספר הקישו כאן.

תגובה 1:

  1. האם זיהיתי נכונה כיפה על ראשו של המחבר? האם מעיד הדבר על אמונתו בתורה מן השמיים ולא כיצירת אנושית בעלת רבדים? קצת לא מסתדר לי לי עם התוכן שקראתי כאן...

    השבמחק

תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.