יום שלישי, 9 באוגוסט 2016

בין התנחלות לגלות: לחקר העריכה של נביאים ראשונים

ד"ר נח חיות – מרכז יעקב הרצוג

הוצאת מאגנס
נח חיות, בין התנחלות לגלות: לחקר העריכה של נביאים ראשונים, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ו 2016, 582 עמודים

ספרי חוקר את דרך היווצרותם של ספרי נביאים ראשונים. אימתי הם נכתבו? מיהם הכותבים? ומי ערך (או ערכו) את הכתובים לחיבור גדול המתאר ברצף את תולדות עם ישראל בארצו, מכיבושה של ארץ כנען ועד חורבן בית המקדש וגלות בבל. התיאור הקשה של מאורעות החורבן בו מסתיים הספר, מעלה את השאלה האם החיבור מתאר כישלון ידוע מראש שרצף הכתובים מוליך אליו? או שמא, קדמו לחורבן תקופות יפות ושלוות שהפיחו תקוות בלב האנשים לייסד ממלכה בת קיימא, החיה על אדמתה ועובדת את אלוהיה וגם אלה מונצחות ביצירה הספרותית המגוונת. 
ראשיתו של הספר בעבודת דוקטור בהנחייתו של פרופ' יאיר זקוביץ שהוגשה לסנט האוניברסיטה העברית בשלהי תשס"ח. העיבוד המוגש בזה לקורא עודכן לאור עשרות מחקרים ומאמרים חדשים או כאלה שנותרו מחוץ לעבודה ההיא. הנושא הנדון, המכונה במחקר 'ההיסטוריה הדויטרונומיסטית' ו'התזה של מרטין נות' נמצא בלב מחקר המקרא כבר למעלה מ-70 שנה ובשני העשורים האחרונים אף התרחב הפולמוס לכיוונים חדשים ומפתיעים. 

ד״ר נח חיות
מבנה הספר ופרקיו
הפרק הראשון דן ביחס שבין יהושע לספרות התורה. אעסוק בשאלת ההקסאטויך, ואדרש לזיקות ספרותיות בין יהושע לבראשית-במדבר. בהמשך אדון ביחס שבין יהושע לפרשיות הדויטרונומיסטיות בספר דברים, בשימת דגש על דברים א-ג. כמו כן אנסה לברר מה מעמדו של המקור הכוהני בספר יהושע, והאם הוא ערך את המקור הדויטרונומיסטי או נערך על ידו.  
הפרק השני עניינו היחס שבין ספר יהושע לספר שופטים: האם מדובר בשני פרקים מתוך יצירה אחת, האם שופטים נכתב כהמשך ליהושע או באופן עצמאי וללא זיקה ספרותית משמעותית לספר זה. אסכם את הדיון בעריכתו של ספר יהושע בהקשר לניתוח ביקורתי של יהושע כג. אבחן את מקורם של 'קטעי המעבר' שבין הספרים: יהושע כד; שופטים א; ב 5-1, 10-6, ואנתח את המבוא לספר שופטים (ב 6-ג 6) ואת מקורותיו השונים. אסיים בבחינתן של הזיקות הספרותיות שבין יהושע ובין שאר ספרי נ"ר, ואנסה לענות על השאלה האם זיקות אלה יש בהן כדי לחזק או לשלול את הנחת אחדותה של ספרות נ"ר.  
הפרק השלישי עוסק ביחס שבין ספר שופטים לספר שמואל. אסיים את הדיון על עריכת ספר שופטים בבחינתם של קטעי ביניים וקטעי עריכה שונים. אדון בנספח לספר שופטים (י"ז-כ"א) ואברר האם נכון לראות בשמואל א א-יב חלק מספר שופטים. מקום מיוחד יתפסו פרקי ייסוד המלוכה, ושאלת היחס האמביוולנטי למלוכה הן בשופטים והן בשמואל.
הפרק הרביעי דן ביחס שבין ספר שמואל לספר מלכים. גם כאן שאלת התפר בין הספרים עוררה עניין רב, הן מצד הזיקה של מלכים א א-ב לסיפור ירושת הכיסא שבשמואל, והן מצד מקורו וזמן עריכתו של הנספח לקורותיו של דוד (שמואל ב כא-כד). מחד גיסא, רב המשותף בין שני הספרים, עד כי רבים סברו שהם ספר אחד; מאידך גיסא,, הנוכחות הדויטרונומיסטית בספר שמואל דלה הרבה יותר בהשוואה לזו שבספר מלכים, לגביו מוסכם כי הדויטרונומיסט פעל בו כמחבר ולא כעורך בלבד. אקצר בדבריי על העריכה הדויטרונומיסטית של ספר מלכים, מתוך הסכמה כללית עם פרנק קרוס ובעיקר עם מקנזי, ומתוך כוונה למקד את מסגרת הדיון במה שניתן וראוי לחדש.   
הפרק החמישי והאחרון מוקדש לאמונות ודעות המשתקפות בהיסטוריה הדויטרונומיסטית. אנסה לברר, איזו מהאמונות הללו משותפת להיסטוריה הדויטרונומיסטית כולה, ואיזו מיוחדת לכתובים או ספרים מסוימים. מכאן תסתעף שאלה מתודית והיא האם יש בכוחו של ייחוד השקפתי זה או אחר בכדי לסייע בתיחום הגבולות בין עבודתו של עורך אחד, ובין זו של עורך בעל השקפה שונה משלו. שאלה זו מחייבת זהירות רבה, שכן קל לכפות אחדות דעים גם במקום שאיננה באמת מצויה. 
השתדלתי לגשת אל הדיון משוחרר מהנחות היסוד אשר היטו חוקרים שקדמו לי, ולהיות קשוב לקולם של הכתובים.

עיקרי התזה
בספרו משנת 1943, 'מחקרים בתולדות המסורת' (Studien Überlieferungsgeschichtliche),  מפתח מרטין נות תאוריה חדשה ולפיה הרצף הספרותי הנתון בין דברים פרק א למלכים ב פרק כה, הוא יצירה אחת שאותה הוא מכנה 'החיבור ההיסטורי של משנה תורה' (Dtr) שנכתבה בידי סופר יהודאי לאחר החורבן. מאז פרסום התזה של נות, שטף את עולם המחקר זרם של מאמרים וספרים, חלקם הגדול התפרסם בארבעת העשורים האחרונים. 
הספר בין התנחלות לגלות בוחן את התזה של נות ומעלה מסקנות שונות בתכלית. לכל ספר בנביאים ראשונים יש ייחוד משלו, המתבטא בלשונות העריכה, בהשקפותיו התיאולוגיות של העורך (או העורכים), ובעבודת העריכה של הספר או של מגבשים מרכזיים בתוכו. 
לצד מיעוט סימנים דויטרונומיסטיים בספר שמואל שמהווה מוסכמה במחקר, לא נמצאה עריכה דויטרונומיסטית מקפת גם בספר שופטים. שכבות העריכה המרכזיות, הן בשמואל והן בשופטים, אינן דויטרונומיסטיות – לא על פי לשונן ולא על פי השקפותיהן. השוואת ההשקפות התיאולוגיות של שופטים ומלכים פוסלת גם היא עריכה משותפת לשני ספרים אלה. עורך אחד לא היה מוציא תחת ידו השקפות כה שונות בתיאור החטא, בתורת הגמול, ביחס למנהיגות, וברעיון התגשמותו של דבר ה'. מאידך, לא ניתן לתלות את ההבדלים הללו במקורות שונים, אלא רק בעריכות שונות.
במרכז ספר זה ניצבת הטענה שספרי נ"ר נערכו באופן עצמאי. העריכה איננה תהליך חד-שלבי, אלא תהליך מורכב וממושך, לעתים לאורך מאות שנים, ובידי עורכים שונים. חלק משלבי העריכה הקיפו יחידות קטנות יותר מהיחידות הספרותיות המוכרות היום כספרי נ"ר: כך 'ספר הכיבוש', 'ספר הנחלות', 'ספר המושיעים', ועוד. בכל אחד מהחיבורים הללו נמצאו מאפייני עריכה שאפיינו את החיבור כולו או את רובו, ברמת העריכה הראשונית או ברמת עריכה מאוחרת יותר.
מסקנת המחקר, שלא התקיים חיבור היסטוריוגרפי דויטרונומיסטי כולל, מן ההתנחלות ועד לגלות. התקופה תועדה במקורות שונים אשר עברו עריכות שונות, רק חלקן עריכות דויטרונומיסטיות עצמאיות, מבלי זיקה ספרותית מלאה ביניהן. משבר החורבן והגלות, שהמריץ מחברים דויטרונומיסטיים לערוך מחדש את ספר מלכים ולהסביר דרכו את הגורמים לגלות, גרר ניסיון ספרותי להעניק משמעות דתית אחת לכל התקופה. המשמעות שהוענקה לחיבור השלם היא, שהאחיזה של עם ישראל בארצו הייתה מותנית מלכתחילה בהליכה בדרכי ה' ובשמירת מצוותיו. בני ישראל הוזהרו מראש מפני האסון ואבדן זכותם על הארץ, ואזהרה זו הייתה מונחת כחרב על צווארם מתחילת ישיבתם בארץ ועד סוף התקופה. העורך חזר לצמתים החשובים מבחינתו, ובהם הוסיף, עיבד או הדגיש את רעיונותיו. אגב כך, כרך את היחידות הספרותיות השונות לרצף אחד. 

אכן, משבר הגלות הביא להבנה מחודשת, רטרוספקטיבית, של ההיסטוריוגרפיה הישראלית. אך קדמה להבנה זו יצירה ספרותית ענפה, שחודשה עם שיבת ציון. עיקר היצירה הספרותית בשלב המקורות ובשלב העריכה – נעשה על גביהם של הספרים (או היצירות שקדמו להם) אשר הוקדשו לתיאור תקופות מובחנות, ואשר סגנונם ומגמתם היו שונים מלכתחילה.  


אין תגובות:

פרסום תגובה