פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות
לִהְיוֹת זָרָה לְעַצְמִי
כְּדֵי שֶׁהָעֲצָמוֹת לֹא
תִּתְחַבֵּרְנָה
כְּשֶׁיָּבוֹא יְחֶזְקֵאל.
פַּעַם אַחַת מַסְפִּיקָה.
קוֹלָגֵן יִתְפַּזֵּר בַּבִּקְעָה
יַצְעִיר פְּנֵי אֲדָמָה.
כְּשֶׁיֶּאֱזַל הַדָּם
תִּוָּתֵר רַק אֵשׁ זָרָה.
ניקוד: רפי מוזס
ניקוד: רפי מוזס
תגובה של פרופ׳ איתן מדיני,
השבמחקפרפ עדנה אפק כתב שיר מיוחד אלגנטי אך על משקל פסמיסטי כדי שהעצמות היבשות. ״לא תתחברנה, פעם אחת מספיק אמרה. ״
אך שאלתי אליה היא למה? מדוע את כל כך פסמיסטית לגבי ההסטוריה העתידית של האנושות , מדוע פעם אחת מספיק?
לא , יש לנסות שוב ושוב , אלוהים רוצה להחיות את העם והעולם רוחנית ופיזית וליצור בריאה חדשה . העצמות היבשות הן אנו , הגופות המתות אך גם מתות נפשית רוחנית אומללות מדוכאות שלא רואות פתרון , יש צורך בחדוש התקווה שפעם הבאה הבריאה תהיה טובה יותר ונפש האדם
תהיה טובה יותר . חזון העצמו היבשות של יחזקאל הוא התקווה לעולם
נאור וטוב יות. חנוך תרבות מדע אמונה ותקווה יחדשו את הטוב בעולם
אסור לנו ללכת ״ לפעם אחת מספיק״ צריך לנסות שוב ושוב עד שחזון
ישעיהו באחרית הים יתגשם
הרי גם יחזקאל התכוון באופן מטאפורי בלבד. מדובר כאן על הגלות ועל התקוה שהצאצאים (העצמות) יתחברו ויחזרו למולדת שמנה הוגלו. רק צרי מוח או קראים שמפרשים מילה מילה מסוגלים להסיק שהתגשמות החזון היא בעצם הסגה לאחור אלפי שנים תוך ויתור על כל השגי התרבות של התקופה.
השבמחק