זוהו שרידי בית הכנסת של וילנה שנהרס על ידי הנאצים והסובייטים

בדיקת השטח בעזרת רדאר חודר קרקע. צילום: ג'ון זליגמן, באדיבות רשות העתיקות

בחודש יוני השנה (2015) נתגלו בסקר רדאר חודר קרקע שרידיו של בית הכנסת הגדול של וילנה שנבזז, נשרף ונחרב בשואה על ידי הנאצים, ושרידיו נהרסו מאוחר יותר כליל על ידי הסובייטים. 

בית הכנסת הגדול והמפואר של וילנה (וילניוס) בליטא, היה המבנה העתיק והמשמעותי ביותר של יהדות ליטא. הוא נבנה במאה ה -17 ובמשך דורות היה הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית. באתר מתוכננת חפירה ארכיאולוגית - תצא לדרך בשנת 2016 - שמטרתה לחשוף את השרידים לצרכי מחקר, ולאפשר את הצגת הממצאים לציבור הרחב. יהיה זה אתר זיכרון לקהילה היהודית המפוארת של וילנה, שיבטיח שהמורשת התרבותית של יהדות וילנה תיתפס כחלק חשוב ובלתי נפרד מהמורשת הליטאית והיהודית כולה.
פרופ׳ רחל אליאור מוסיפה:

ש. אנ-סקי (שלמה זינוול רפפורט) 1863--1920, סופר, משורר, מחזאי, פעיל חברתי, אתנוגרף ופולקלוריסט, רשם בספר המבקרים בספריית שטראשון בווילנה: 'עמודי התווך של תרבותנו בת 4000 השנה חזקים דיים כדי לעמוד נגד התקפה של כל אינקוויזיציה, תהיה אשר תהיה. העיקר הוא נשמת העם שהיא בת אלמוות. ניצוץ בוער של נשמה זו מורגש כאן באוצר הספרים הגדול השוכן בבניין זה'. ראו: קורין זאבי-וייל, 'החיפוש אחר התמימות האבודה', בחזרה לעיירה, קטלוג תערוכה, מוזיאון ישראל, עמ' 18.

בסוף חייו כתב אנסקי: "כוח הסבל של העם מעיד על עוצמת הרוח והעושר הרוחני שבשמם הוא מוכן להתנסות בסבל הזה. על כן אפשר וצריך לראות בחזרה ליהדות לא מעשה גבורה, לא הגבלה מרצון, אלא 'קבלת המורשת', שותפות בעושר עצום, המאפשר לחיות חיים של שמחה וגאווה"  (מכתבו של אנ-סקי לרוזה אטינגר מונסזון ב-18 בפברואר  1916).