קול קורא במדבר - האמנם?

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יש ביטויים שכוונתם היום שונה מכוונתם המקורית. כזה למשל הוא הצירוף ’קול קורא במדבר’.

טיילת הרכבת, ירושלים

היום משתמשים בו כדי לומר שפנייה לנמען כלשהו לא הניבה פרי, והיא כאילו נאמרה בחלל הריק. אבל משמעותו המקורית של הכתוב היתה שונה. את ישעיה מ 3 יש לקרוא על פי פיסוק הטעמים:

קול קורא: "במדבר פנו דרך ה’ //  ישרו בערבה מסילה לאלהינו". שימו לב לאליטרציה בצירוף 'קול קורא'. הקול הוא קולו  של כרוז שמיימי (השוו זכריה א 14) והוא קורא לסלק את המכשולים בדרכם של שבי ציון ולהתקין עבורם במדבר דרך סלולה וישרה. ודבריו מנוסחים בתקבולת נרדפת:

במדבר פנו דרך ה’ //  ישרו בערבה מסילה לאלהינו. 

מדוע וכיצד השתנתה משמעותו המקורית של הכתוב ונולד הצירוף 'קול קורא במדבר'? בתרגום השבעים לישעיה מ 3 משתקף נוסח שונה מזה של נוסח המסורה, שהולם את המצוי בברית החדשה (מתי ג 3; מרקוס א 3; לוקס ג 4; ויוחנן א 19), ובו מילת ‘במדבר’ מתחברת ל‘קול קורא’, וכך היא מציינת את המקום שבו נשמעת הקריאה: "קול קורא במדבר: פנו דרך ה', ישרו מסילה לאלוהינו". 

 φωνὴ βοῶντος ἐν τῇ ἐρήμῳ Ἑτοιμάσατε τὴν ὁδὸν κυρίου, εὐθείας ποιεῖτε τὰς τρίβους τοῦ θεοῦ ἡμῶν· 

השינוי נועד להתאים את הנבואה המקראית לבשורה שבישר יוחנן המטביל במדבר אודות הופעתו של ישוע. והוא נועד להציג את ישוע כמי שהמחיש בחייו את נבואותיהם של נביאי ישראל.