מגילת ויקרא מעין גדי

פוענחה המגילה הקדומה ביותר הכתובה בעברית אחרי מגילות מדבר יהודה טכנולוגיות חדישות אפשרו, לראשונה, לקרוא את תוכנה של מגילה שרופה שנמצאה לפני  45  שנה בחפירות ארכיאולוגיות בעין גדי. מדובר בקטע מראשית ספר "ויקרא" בן כ-1500 שנה. הממצא הנדיר הוצג היום במסיבת עיתונאים בהשתתפות שרת התרבות והספורט ומנהל רשות העתיקות.

תצלום של הפתיחה הווירטואלית והצעת שחזור של שכבת הטקסט, 

סת' פרקר, אוניברסיטת קנטקי, אהוד שור, ירושלים.  

BrukerCT Skyscan Model 1176 Micro-CT Scanner- Merkel Technologies Ltd

, באדיבות חברת מרקל טכנולוג'יס בע"מ.  Micro CT Skyscan

 טכנולוגיות מתקדמות אפשרו, לראשונה, לקרוא חלק מתוכנה של מגילה שנשרפה לפני כ-1500 שנה ונמצאה בתוך ארון הקודש בבית כנסת העתיק בעין גדי. בתום עבודה מאומצת שארכה למעלה משנה, התגלו לעיני החוקרים פסוקים מתוך ראשית ספר ויקרא.

קטעי מגילה פוטנציאליים להמשך המחקר, צילום: שי הלוי, רשות העתיקות. 

היום (ב') הוצג הממצא הנדיר במסיבת עיתונאים בירושלים, בהשתתפות שרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב ומנהל רשות העתיקות ישראל חסון.

המגילה, העשויה קלף, נחשפה כבר בשנת 1970 בחפירות ארכיאולוגיות בבית הכנסת בעין גדי, בראשות ד"ר דן בר"ג ז"ל וד"ר ספי פורת, אך בשל מצבה המפוחם לא ניתן היה לגלות את צפונותיה.

קטע המגילה כפי שהתקבל במעבדות מגילות מדבר יהודה על שם משפחת לונדר, רשות העתיקות.

צילום: שי הלוי, רשות העתיקות.

התפתחויות טכנולוגיות חדישות ומתקדמות, בהן משתמשות מעבדות מגילות מדבר יהודה ע"ש משפחת לונדר של רשות העתיקות לצורך שימור ותיעוד המגילות, איפשרו את גילוי הממצא החשוב. מסתבר שמדובר בחלק של מגילה המכילה את ראשיתו של ספר ויקרא, כתובה בעברית, ומתוארכת  על פי בדיקות פחמן 14 לסוף המאה ה-6 לסה"נ. נכון להיום – מדובר במגילה מהחומש, הקדומה ביותר לאחר מגילות מדבר יהודה, אשר רובן מתוארכות לסוף ימי הבית השני (המאה ה-1 לפנה"ס- ה-1 לספירה).

 קטע המגילה בעת הבדיקה במערכת CT של חברת מרקל טכנולוג'יס בע"מ.  

צילום: אורית רוזנגרטן, רשות העתיקות.

לצורך שימור ותיעוד מגילות מדבר יהודה, משתפת רשות העתיקות פעולה עם מדענים מהארץ ומהעולם. לפני כשנה הציעה חברת מרקל טכנולוג'יס Merkel Technologies Ltd מישראל לסרוק קטעי מגילות ובתי תפילין המצויים ברשות, בסריקה תלת מימדית, באמצעות מערכת מיקרו-CT  שפיתחה. באותה ההזדמנות נסרק גם קטע מהמגילה מעין גדי. תוצרי הסריקה נשלחו לפרופסור ברנט סילס מאוניברסיטת קנטקי, אשר פיתח תוכנת הדמיה דיגיטלית שמאפשרת לפרוש וירטואלית את תצלום המגילה המפוחמת והמגולגלת, ומשחזרת את הכתוב. כך, נתגלו לפתע למול עיני החוקרים המשתאות, חלקים משמונת  הפסוקים  הראשונים של ספר ויקרא:

"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה--מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת-קָרְבַּנְכֶם. אִם-עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן-הַבָּקָר, זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ; אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, יַקְרִיב אֹתוֹ, לִרְצֹנוֹ, לִפְנֵי יְהוָה  וְסָמַךְ יָדוֹ, עַל רֹאשׁ הָעֹלָה; וְנִרְצָה לוֹ, לְכַפֵּר עָלָיו. וְשָׁחַט אֶת-בֶּן הַבָּקָר, לִפְנֵי יְהוָה; וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, אֶת-הַדָּם, וְזָרְקוּ אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, אֲשֶׁר-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וְהִפְשִׁיט, אֶת-הָעֹלָה; וְנִתַּח אֹתָהּ, לִנְתָחֶיהָ. וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אֵשׁ--עַל-הַמִּזְבֵּחַ; וְעָרְכוּ עֵצִים, עַל-הָאֵשׁ.  ח וְעָרְכוּ, בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, אֵת הַנְּתָחִים, אֶת-הָרֹאשׁ וְאֶת-הַפָּדֶר--עַל-הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל-הָאֵשׁ, אֲשֶׁר עַל-הַמִּזְבֵּחַ.. (ויקרא א 8-2). 

זו הפעם הראשונה שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות ספר תורה בתוך בית כנסת עתיק, ובפרט בתוך ארון קודש.

קטע המגילה שנבדק במעבדות מגילות מדבר יהודה על שם משפחת לונדר, רשות העתיקות.

צילום: שי הלוי, רשות העתיקות..

שרת התרבות והספורט, ח"כ מירי רגב, אמרה כי "הגילוי ההסטורי שניצב לפנינו מרתק וחשוב. הוא מלמד על הקשר העמוק של עם ישראל לארצו ולמולדתו. דווקא בימים בהם מנסים העמים השונים לאתגר את השאלה למי הזכות ההסטורית על הארץ הזו, גילוי כזה מעניק תשובה מוחצת וניצחת לכל המקטרגים. מיותר לצדיין כי אין אנו זקוקים לגילוי כזה או אחר כדי להצדיק את עצם קיומנו כאן וזכות האבות הניתנה לנו. הגילוי שלפנינו מקטע מספר ויקרא, אחד מחמשת חומשי התורה, הקודקס הרוחני המעצב את האמונה והתפיסה היהודית רוחנית הוא דרמטי, מפני שהוא מעניק צבע ועדות נוספת לכך שעם ישראל חי ונשם את הארץ הזו, התפלל לאלוהים מתוך אמונה עיקשת חרף האיומים הרבים מולם הוא ניצב״

מנהל רשות העתיקות, ישראל חסון, אמר: "הממצא משקף מורשת בת אלפי שנים, אשר לשמחתי פגשה, בעת הזו,  את הנחישות המקצועית של עובדי רשות העתיקות אשר מיצו את מלוא היכולות המדעיות הקיימות על מנת להעניק לעולם את הממצא המופלא, ועל כך יבואו על הברכות!".

ד"ר ספי פורת, מגלה המגילה בחפירות עין גדי שנות ה-70 אמר כי "פיענוח המגילה שהייתה חידה עבורנו במשך  45 שנה, הינו מרגש ביותר. עין גדי היה כפר יהודי בתקופה הביזנטית (מאה  7-4 לסה"נ) ולו בית כנסת עם רצפת פסיפס מהודרת וארון קודש. הישוב נשרף כולו, ואיש מתושביו לא חזר להתיישב בו שנית, או לחטט בחורבותיו כדי להציל רכוש יקר. בחפירות הארכיאולוגיות של בית הכנסת השרוף, מצאנו בנוסף למגילה המפוחמת גם מנורת 'שבעה קנים' מברונזה, את קופת הקהילה ובה כ-3,500 מטבעות, נרות שמן מזכוכית וחרס, וכלים לשמירת בשמים. אין לנו מידע על הסיבות לשריפה, אך ההשערות לסיבת החורבן נעות מפשיטה של בדואים מהאזור שממזרח לים המלח, ועד לסכסוכים עם השלטון הביזנטי". 
לדברי פנינה שור, אוצרת ומנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, "הטיפול במגילות מדבר יהודה מרגש כל יום מחדש. הידיעה שאנו משמרים את אחד מאוצרות התרבות החשובים ביותר לעולם המערבי, גורמת לנו להתנהל בזהירות מרבית ולהשתמש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר הקיימות כיום בעולם על מנת לשמרן. תגלית זו ממש הכתה אותנו בתדהמה: היינו בטוחים שאנו יורים באוויר, אך החלטנו לנסות לבדוק אם ניתן אולי לקרוא את המגילה השרופה בכל זאת. עתה, נוכל להנחיל לדורות הבאים לא רק את מגילות מדבר יהודה, אלא  גם ספר תורה מארון קודש! של בית כנסת בן 1500 שנים".