אַתְּ הָפַכְתְּ לִנְצִיב מֶלַח,
לְפֶסֶל לְלֹא מָקוֹם מֻגְדָּר.
וַהֲרֵי זֶה דָּבָר דַּי מוּזָר,
כִּי כָּל דְּמוּת שֶׁל פֶּסֶל
הַמּוּצָב לְעֵינֵי הַצִּבּוּר בַּכִּכָּר
נוֹשֵׂא אֶת שְׁמוֹ שֶׁל גִּבּוֹר מוּכָּר.
וְאִלּוּ אַתְּ - לֹא שֵׁם וְלֹא תֹּאַר הָיוּ לָךְ
וְגַם לֹא הָיִית כְּלָל אֵשֶׁת-גְּבוּרָה,
אֶלָּא הָיִית אֵשֶׁת-אִישׁ וְאֵם שֶׁוִּתְּרָה
(אוּלַי אֲפִלּוּ גַּם בְּקַלּוּת יְתֵרָה),
עַל שְׁתֵּיּ בְּנוֹתֶיהָ, שֶהֻצְּעוּ לְאִנּוּס-רַבָּתִי,
שֶׁיָּבִיא, בְּוַדַּאי, לְמָוֶת נוֹרָא וְאָיֹם
מִידֵי הֶהָמוֹן, קְהַל אַנְשֵׁי הַזָּדוֹן,
וְגַם הָיִית אִשָּׁה שֶׁהֵפֵרָה צַו אֱלוֹהַּ
 |
| ים של מלח. צילום: אבי מזור |
לְהִמָּלֵט מִבְּלִי לַעֲצֹר וּלְהָצִיץ אֲחוֹרָה,
- אִשָּׁה חוֹטֵאת בְּסַקְרָנוּת, כְּמוֹ פַּנְדּוֹרָה.
אַךְ, מֵאִידָךְ, אֶפְשָׁר שֶׁפָּקְדוּ אוֹתָךְ
הַגַּעְגּוּעִים לְבֵיתֵךְ הַנָּעִים וְהַחַם,
אוֹ אוּלַי גַּם פָּעַם בָּךְ רֶגֶש נָקָם
עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹלְלוּ לְמִשְׁפַּחְתֵּך וְלָךְ
אַנְשֵׁי סְדוֹם, הָרְשָׁעִים ְאַנְשֵׁי-הֶחָמָס.
וּכְמוֹ-כֵן לֹא בָּרוּר לָנוּ לַחֲלוּטִין
מֵאֵיזֶה סוּג שֶׁל מֶלַח עָשׂוּי פִּסְלֵךְ:
הַאִם מִמֶּלַח שֶׁל נַתְרָן-כְּלוֹרִיד,
אוֹ מִגֶּבֶס שֶׁל סִידָן וְגָפְרִית?
עוד נקודת/נקודות מבט רב-גונית על האישה המופלאה "עידית".
השבמחק