המקדש כמקור ההזדככות האנושית

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

על ההפטרה לפרשת פקודי: מל"א ז 51 - ח 21

נתבונן בהפטרה לפרשה העוסקת בחנוכת בית המקדש הראשון

Praying Hands 
a 30 ton 60 ft tall bronze statue 
 at Oral Roberts University Tulsa Oklahoma

על ידי שלמה כמסופר מסוף פרק ז' במלכים א' ועבור לפרק ח'. שלמה מקהיל את כול זקני ישראל, הם המנהיגים, לירושלים לרגל העלאת הארון. ההתקהלות מתנהלת בחג החודש השביעי הוא סוכות. וזו ההזדמנות הגדולה של שלמה לשאת דברים לעם על תפקיד המקדש ומשמעותו. ראש וראשית - ה' מחדש את הברית עם בית דוד. ואחר כך מדגיש שלמה את התפיסה הבסיסית שהמקדש איננו מצמצם כמובן במרחבו את ה' הממלא את הארץ כולה. כלומר, שלמה מעמיד את המקדש בתפיסה של סמל. והתפקיד הוא מקום בו האדם פונה לאלוהים בתפילה. זהו המקום המסמל את שם ה' לשמוע את תפילות העם. ואלוהים ישמע כאן את התפילות ויסלח. כלומר, אלוהים איננו מוצג בזאת כאל הנקמה או כאל הממצה את הדין אלא כבעל המחילה.

אבל במעמד בעל המשפט. לכאן יבואו אלה שספגו קללות, אלות, ויפרשו את תחינתם. ואלוהים ישפוט להרשיע את הרשע ולהצדיק את הצדיק: "ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו" (ח' 32). למקדש יש גם פונקציות לאומיות מרכזיות. בהינגף עם בעת מלחמה, וההנחה של שלמה היא שהנגף בא בגין חטאי העם, ואז ישובו אל אלוהים, ויודו, יכירו את שמו, ויתפללו והאלוהים יחזירם לאדמתם. כול מכת טבע, כול צרה ומצוקה תובא בתפילה ותחינה אל הבית הזה, בפרישת כפים למחילה, להכנעה. ואלוהים יסלח. ומדוע יסלח ה'? לא רק משום שהוא סלחן אלא הוא יודע את לבב האדם: "כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם" (מלא ח' 39). ועוד נקודה ראויה לציון. שלמה מפציר בה' לסלוח "כי אין אדם אשר לא יחטא" (ח' 46).

המקדש הוא אפוא בעל תפקוד מהותי בחיי האומה. הוא יותר מבית המשפט השופט על פי עקרונות הצדק. המקדש הוא כבר לפנים משורת הדין. כאן האדם מתוודה, שופך את ליבו, כאן אומה מתייצבת בעת אסונות טבע או תבוסה צבאית. כאן אומה יכולה לחזור בתשובה, לבקש מחילה - והיא תענה.

המקדש הוא אפוא מקום ההזדככות. מקום בו אין מחיצה בין הפרט לאלוהיו, בין אומה לאלוהיה, וזהו המקום המאפשר לחזור לחיים תקינים. להפוך בני אדם לטובים וזכים יותר בעקבות התפילה האמיתית, הכנה.

ראו גם: י' גתי, המקדש: החיבור בין אדם ואומה למהות ההיסטורית והייעודית