יום רביעי, 3 בדצמבר 2014

אלכסנדר רופא, סיפורי הנביאים, מהדורה שלישית מורחבת

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
הוצאת מאגנס


ראיון עם פרופ׳ אלכסנדר רופא לרגל הופעת ספרו, סיפורי הנביאים: הסיפורת הנבואית במקרא סוגיה ותולדותיה, מהדורה שלישית מורחבת, הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, ירושלים תשע״ד 2014, 276 עמודים

א. כיצד נולד בך הדחף לחקור את הסיפורת הנבואית ולהבחין בין הסוגות השונות המצויות בה?
הדחף נולד מלימודיי באוניברסיטה. כתלמיד ב״א כתבתי עבודה על ״טיבם ההיסטורי של נביאי השקר״, ומורי פרופ׳ יצחק אריה זליגמן ביקר את העבודה, והעיר, לגבי דיוני בסיפור אליהו במל״א י״ח, שאינני מתחשב די הצורך בטיבם של המקורות ובערכם ההיסטורי. לימים כשהייתי תלמיד התואר השלישי, פירשתי את סיפור איש האלהים מיהודה במל״א י״ג ופרופ׳ שמואל אפרים ליונשטם חלק על עמדתי, שזהו סיפור המלמד לקח (פרבולה), וטען שזוהי אגדת-עם תמימה. כך נולד אצלי הרצון לגבש אמות מידה להבדיל בין היסטוריה לאגדה, בין לגנדה (סיפור שבח) לפרבולה.


ב. מה ערכם של הסיפורים על פעילותם הציבורית של הנביאים? האם לא די בעיון בדברי הנביאים כדי להכיר באופן בלתי אמצעי את אישיותם, דרך השראתם ותוכן משנתם?
סיפורי הנביאים מלמדים אותנו רבות כיצד הגיבו על הנביאים בני דורָם. הדברים אמורים בייחוד לגבי ירמיהו. באשר לנביאים קודמים, כגון אלישע, הסיפורים הם המקור היחיד אודותיו. לא נשתמרו קבצים של נבואות מפיו או מנביאים בדורות ההם.. 

ג. האם סיפורי הנביאים הם בני זמנם של המאורעות המתוארים בהם?
התשובה משתנה מסוגה לסוגה ומסיפור לסיפור. סיפורי אלישע נוצרו בתוך שניים-שלושה דורות. הרי אלישע פעל לקראת סוף המאה התשיעית וכבר בשנת 720 לפסה״נ חדלה מלכות ישראל להתקיים. הפרקים הביוגרפיים על ירמיהו החלו להיכתב בידי ברוך בן נריה מזכירו ונחתמו אף הם בתוך כשלושה דורות. לעומת זאת סוגות הפרדיגמה והפרבולה חוברו מאות שנים אחרי המאורעות שהן מתארות וכן נראה לומר על סיפור העלילה הגדול (האפופיה) על אליהו במלחמת ה׳ בבעל (מל״א ט״ז 29 - י״ט 18).

ד. ספרך עוסק בתולדותיה ובסוגיה הספרותיים של הסיפורת הנבואית. ספר ששואף לעסוק בשאלת השימוש שניתן לעשות בסיפורי הנביאים כדי לתאר נכונה את תולדות המלוכה והנבואה בישראל. והנה בדיוניך בסיפורי אלישע (פרקים ב-ד בספרך) אתה עוסק בסוגיות ספרותיות מובהקות כמו בניין העלילה ועיצוב הדמויות. כיצד דיונים אלה תורמים לברור המסר של סיפורי אלישע?
העיון בסיפורי הנביאים כספרות נחוץ להבנה מעמיקה ביצירה עצמה. וההיסטוריון צריך לעמוד גם על ההישגים של דורות עברו, גם דורות רחוקים, בתחום התרבות והאמנות. אחרת ההיסטוריה שיכתוב תהיה פגומה. 

ה. מה קודם למה, לפי דעתך, בניתוח סיפורי הנביאים: ברור המסר הרעיוני או ניתוח דרך הבעתם הספרותית? 
בדרך כלל בירור המסר הרעיוני הולך יד ביד עם ניתוח ההבעה הספרותית. אפשר להדגים את הדבר על ידי עימות הלגנדה האמנותית שבסיפור השונמית (מל״ב ד׳ 37-8) עם הלגנדות הקצרות שמסביב. 

ו. סיווגת את ברור המסר של הסיפורים לקטגוריות, דהיינו, לסוגים ספרותיים שונים. מה הם סוגים ספרותיים אלה ומדוע בחרת בדרך זו?
מן האמור בתשובה א' ברור מדוע בחרתי למיין את סיפורי הנביאים לפי סוגיהם. הסוגים העיקריים הם הלגנדה (שבח), המביעה הערצה לאיש האלהים; ההיסטוריה, התופסת את המאורעות כהתגשמות דבר הנביא או כהשלכה מתוכחתו; הביוגרפיה המבקשת לתאר תיאור ריאלי את חיי הנביא במילוי שליחותו; הפרדיגמה והפרבולה המשיבות על שאלות בטיבה של הנבואה; והמרטירולוגיה, התופסת את הנביא כעד אמונה (מרטיר) - המעיד על אמיתות אלוהיו ומוכן גם למות על אמונתו. סוגים עיקריים אלה נחלקים לתת-סוגים, כפי שפירטתי בפרקים ובסעיפים של הספר. 

ז. ושאלה אישית, איזה מסיפורי הנביאים קרוב ביותר ללבך?
הסיפור האהוב עלי ביותר הוא סיפור מיכיהו בן ימלה, במל״א כ״ב 28-1. העוז שלו לעמוד כנגד שני מלכים, ארבע מאות נביאים, מעשה מאגי-סמלי של צדקיהו בן כנענה, ציטוט משירה עתיקה ״באלה תנגח״ (דב׳ ל״ג 17) - כל זה מעורר בי התפעלות. ועל כן 

ח. מהי התמונה שבחרת לשים על עטיפת הספר?
בחרתי תמונה מהמשך אותו סיפור לשים אותה על כריכת הספר: אחאב שנפצע פצעי מות נשאר עומד נוכח ארם עד בוא הערב. את התמונה הזאת ראיתי ברצפת הקתדלה של סיינה (Siena), העיר שממנה יָצָא אבי משפחת אִמִי לפני מאה ושישים שנה. 

ט. ספרך על סיפורי הנביאים ראה אור לראשונה בשנת תשמ״ג, בשנת תשמ״ו יצאה מהדורה שניה שלו, ועתה מהדורה שלישית. מהם חידושיה של מהדורה שלישית זו?
 עיקרי החידושים הם: (1) תוספת של פרק על הבורלסקה - סיפור בלעם, האתון והמלאך, (2) תוספת של סעיף ד׳ 6 על אלישע בדמשק והפיכת חזאל (3) תוספת של שני נספחים, האחד על אלישע בדותן (מל״ב ו׳ 23-8), ביקורת ספרותית-היסטורית בסיוע מן המדרש, והשני על סיפור כרם נבות במל״א כ״א. מלבד זה הרחבתי דיונים שנראו לי קצרים מדי והוספתי ספרות מדעית שנראתה לי ריליוואנטית. בסך הכול, נראה לי שעתה הספר מקיף וממצה את הנושא יותר ממה שניתן במהדורות הקודמות.

י. מה תכניותיך לעתיד. הספר הבא שתפרסם? 
כפי שכתבתי בהקדמה למהדורה זו, אֲני נפרד מסיפורי הנביאים. תכניתי עכשיו היא לכתוב על ״אמונת ישראל ונוסח המקרא״ - כיצד תולדות אמונת ישראל השפיעו על מסירת הטקסט של ספרי המקרא. ואולי זה יהיה ספר, אי״ה. 

תגובה 1:

  1. לאה, תודה רבה על ראיון מעניין עם אחד הפרשנים המרתקים על תופעת הנבואה.

    השבמחק