׳ימין אורד׳: להפוך את השורד למנהיג

שמולי בינג, מנהל כפר הנוער 'ימין אורד'

צילום: כפר הנוער ימין אורד

 בכפר הנוער ימין אורד חיים ומתחנכים 400 בני נוער. החניכים מגיעים לכפר מכל קצוות תבל ואנו משתדלים להעניק להם מרקם חיים אשר מדמה כמה שאפשר את החיים הביתיים מהם יצאו החניכים לכפר.

המוטו שלנו בכפר הנוער 'ימין אורד' הוא להפוך את החניך משורד למנהיג. כלומר, לשנות את המודעות שלו. השורד הוא אדם מאשים, המנהיג הוא אדם שלוקח אחריות על חייו.

לכפר הנוער מגיעים להתחנך ולגדול ילדים שהכפר הינו עבורם אפשרות טובה יותר מהבית. לכן, ההגדרה שלנו, אינה מסתכמת בהצלחה בבגרויות, אלא בחינוך הילד.

דמות הבוגר הרצויה שלנו היא 'בעל משפחה מתפקד תורם לחברה ונאמן למורשת ישראל'. כלומר, המטרה שלנו אינה הבגרות, אלא הכנה אמיתית לחיים.

נראה לי שסוד הקסם של התהליך החינוכי הוא ביצירת חלום עתידי אצל החניך ובאפשור שלו לחלום את החלום.  חניך שיש לו חלום ותמונת עתיד מוצא את הכוחות לעבוד בהווה, כפי שהיטיב לנסח ניטשה :׳מי שיש לו למה לחיות יוכל לשאת כמעט כל איך׳.

 התהליך החינוכי מתחיל כאשר החניך מרגיש שהוא ואיש הצוות נמצאים באותו צד של המתרס.

ישנם חניכים אשר תהליך זה קורה אצלם ביום אחד בעוד שאצל אחרים התהליך עשוי להתמשך תקופה ארוכה. תהליך אינו לינארי, ויש בו שינויים רבים ולכן להיות איש צוות בכפר נוער דומה לרכבת הרים.

חניך יכול ליצור קשרים משמעותיים, אך לעבור קשיים שאינם קשורים לכפר ולפרוק את תסכוליו בכפר. ככלל, חניכים רבים מגיעים מחוויה של כשלון ולכן המשימה הראשונית של איש הצוות היא יצירת התחושה שהחניך והוא נמצאים באותו צד של המתרס.

העבודה בכפר הנוער שוחקת וקשה. פעמים רבות, כאשר מגיע אלי לשיחה איש צוות לאחר משבר עם חניך, אני אומר לו שהלוואי והייתי יכול להעניק לו עכשיו מתנה שהוא יוכל לקבל רק בעוד שלושים שנה. ואז אני מביא לו נייר גדול ואומר לו שזה מכתב מבוגר שלנו שרוצה להודות לו על כך שהוא לא ויתר עליו. החניך מודה למדריך על העימותים, על הצבת הגבולות ועל המשך הניסיון ליצור קשר גם תוך כדי הקשיים. הבעיה שלנו בכפר היא שמכתב כזה כמעט אף פעם לא מתקבל בזמן אמת.

התפקיד המרכזי שלי כמנהל הכפר הוא תמיכה בצוות. על מנת שהצוות יתמודד עם הקשיים ועל מנת שהצוות יעז להציב גבולות יש לפתח ולהשקיע בו.  כל אנשי הצוות החינוכי (מדריכים, מחנכים, עו"ס) מתכנסים באופן קבוע אחת לשבועיים במעגל עם פסיכולוג. במעגל זה אנו מדברים על ההתמודדויות ועל דרכי הפעולה שלנו. אך בעיקר, אנחנו מדברים על רגשות. אנחנו מדברים על מה שאנחנו חווים, מתוך הבנה שמודעות לרגשותינו מאפשרת לנו לא להסחף אחריהם. כך למשל, אם אני פגוע או כועס על חניך, אסור לי לחשוב על הרגשות שלי, כי אני עלול לפעול מתוכם ולא מתוך טובת אותו חניך. הבימה שאנו מייצרים מאפשרת מודעות רגשית לעצמנו וכך מקילה עלינו לייצר תהליך יותר נכון לחניך.

כך למשל, אנחנו משתדלים לקרוא בכפר לעונש ׳תיקון׳. כלומר, אנחנו מנסים לא להגיב למעשה בלבד, אלא לאדם שעשה את המעשה. אנחנו משתדלים לקדם תהליך שיקדם את הילד ולא פתרון שיפסיק את המעשה. המעבר מעונש לתיקון מייצר תהליך ששם את הילד במרכז. כמובן שישנן פעמים בהן יש תגובה שיש בה אלמנט של ניראות, אך גם אז, אנו שמים במרכז את טובת הילד ומנסים לתת לה מענה.

לסיכום, החיים בכפר הנוער הם עמוסים ורצופי אירועים. ההתמודדות לא פשוטה אבל ישנו סיפוק אדיר מתהליך השינוי שניתן לראותו בחניכים שלנו.

אתם מוזמנים לבקר.