שְׁאֵלוֹת לְאֵשֶׁת לוֹט

משה שפריר  משור וחוקר, גאולוג ומרצה

נציב מלח

לָמָּה אֵשֶׁת לוֹט, שֶׁהָיְתָה אוּלַי אִשָּׁה רְגִישָׁה,

לָמָּה הִיא הִבִּיטָה אֲחוֹרָה וּלְצַו-אֱלוֹהַּ הִתְכַּחֲשָׁה?

הַאִם הִיא לֹא חָשְׁבָה שֶׁהַקַּבָּ"ה בְּשֶׁל-כָּךְ גַּם יַעֲנִישָׁהּ,

- שֶׁהֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ-כֹּל, רוֹאֶה כָּל-מַה שֶּׁקּוֹרֶה בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה.

הַאִם אֶפְשָׁר שֶׁהִיא הִסְכִּימָה, קֹדֶם לָכֵן, לְהַצָּעַת לוֹט בַּעֲלָהּ

לְהַקְרִיב לְאִנּוּס הֲמוֹנִי וּלְמָוֶת וַדָּאִי אֶת שְׁתֵּי בְּנוֹתֶיהָ?

וְהַאִם הִיא לֹא נָתְנָה כְּלָל אֶת דַּעְתָהּ לִלְמֹד

כִּי לְרֹאשׁ הָהָר צָרִיךְ תָּמִיד לִצְעֹד

רַק בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה קָדִימָה?

מַה כְּבָר אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת

שָׁם מֵאָחוֹר, גְּבִירְתִּי אֵשֶׁת לוֹט?

- לֹא אֶת בֵּיתֵךְ, לֹא אֶת כִּכַּר הַיַּרְדֵּן,

אֶלָּא רַק אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הָקִּיטוֹר מֵהַנָּהָר הַמִּתְאַדֶּה

בְּמַהֲלַךְ הַמַּהְפֵּכָה הַנּוֹרָאָה שֶׁל הֶעָרִים סְדוֹם וַעֲמוֹרָה.