יום שלישי, 7 באפריל 2015

רות נצר, נפש הקולנוע: ארכיטיפים ומיתוסים בסרטים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
על: רות נצר, נפש הקולנוע: ארכיטיפים ומיתוסים בסרטים, הוצאת רסלינג, תל אביב 2014

הוצאת רסלינג
מחברת הספר, רות נצר, היא פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית. משוררת, ציירת וחוקרת ספרות וקולנוע. פירסמה עד כה חמשה ספרי עיון, תשעה ספרי שירה ואוטוביוגרפיה משפחתית. זכתה בפרסים ספרותיים רבים. זהו ספרה השני שעוסק בקולנוע. קדם לו, ׳הקולנוע מטפל בנו׳ (רסלינג 2013). 

סוד קיסמו של הקולנוע, טוענת רות נצר, הוא שהוא מאפשר מימוש של פנטזיות, משאלות, פחדים ואופציות חיים בלתי מודעות. יכולותיו בוראות מציאות המתקיימת בתפר שבין ממשות חיצונית לממשות פנימית-נפשית. שם עולה על פני השטח המיתוס הקדמון, שבמבנה הנרטיבי שלו שייך לעידן הטרום-מדעי. 
העולם הפוסט-מודרני שולל את המיתוס כמטא-נרטיב ומעדיף את אי הוודאות על פני המוחלט. הוא יוצר מיתוס חדש של כאוס, העדר ודאות והעדר אלהים, ומבלי משים הוא הופך בכך לגלגול טכנולוגי-וירטואלי של מיתוס הכאוס הראשוני. 
הפסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי השווייצרי, קרל גוסטב יונג, שהיה ממניחי היסודות לפסיכולוגיה המודרנית ושתורתו השפיעה על הפילוסופיה, האומנות ומדעי ההתנהגות כולם, טען, שהאמן משתמש, במודע או שלא במודע, במאגר ארכיטיפים שמקורם בלא-מודע הקולקטיבי. כל אמנות היא מחקר בזעיר אנפין של חוויה אוניברסלית. רות נצר טוענת בעקבותיו, שסרטי הקולנוע פורשים לפנינו בווריאציות שונות את מרחב הארכיטיפים, שהם המוטיבים הכלל-אנושיים של חיינו. 
ספרה החדש, ׳נפש הקולנוע: ארכיטיפים ומיתוסים בסרטים׳, הוא מקבץ ממאמריה שסודר בארבעה פרקים, שכל אחד מהם עוסק באחד הארכיטיפים המרכזיים שפועלים בנפש היחיד והחברה: הנשי-הגברי, הרוע, הגיבור הכל-יכול והקורבן-הגואל. כל פרק מורכב ממבוא רחב ידים שאחריו ניתוח של מבחר סרטים, שמאפשר להבין לעומק את משמעות הופעתם של הארכיטיפים הנפשיים בקולנוע ואת המיתוסים הכרוכים בהם.
הפרק הראשון עוסק בנשי ובגברי בקולנוע. כבר בספר בראשית מופיעות שתי גרסאות לבריאת הגבר והאישה, והן, טוענת נצר, ביטוי למחלוקות ולמתחים בין שני המינים. 
הלא מודע הפטריארכלי עיצב את הדימויים הקולנועיים על יחסי גבר-אשה. בקולנוע האישה משמשת אובייקט ארוטי מענג עבור הדמויות הגבריות. ולא רק עבור אלו שבתסריט, אלא גם עבור אלו שבקהל הצופים. היחס לנשי בקולנוע הוא מציצנות שגובלת בסדיזם. הקולנוע הפטריארכלי מתמודד עם החרדה מפני האשה, והוא עושה זאת או דרך דה-מיסטיפיקציה שלה, ביזויה והענשתה, או להפך, דרך הפיכתה לפטיש נערץ ופולחן יופייה. המבט הגברי הוא שמעצב את דמות האשה בקולנוע ודן אותה לקורבנות. נטייתן של הנשים לשרת את צורכי הזולת, מתוקף ההבט האימהי-נשי שבנפשן, נוצלה על ידי התרבות הפטריארכלית בכל הדורות להפיכתן לשפחות לצורכי הבעל והילדים. נצר מציגה שורה של סרטים שבהם נכפה על הנשים לחיות למען הגבר האהוב. עד המוות ממש. 
במיתוסים מופיע מוטיב הקרבת בנות על ידי אביהן למען צרכיו. כך בת יפתח. כך אפיגניה. וכך בגלגול מודרני בקולנוע. ׳בטנגו האחרון בפריז׳ (ברטולוצ׳י 1972), למשל, העלילת מגוללת את הענותה של אישה צעירה למפגשי מין עם גבר מבוגר, מנוכר ואלים, שמקצתם משפילים וגובלים בהתעללות. 
למקרא דברים אלה של רות נצר צף מיד בתודעה הלהיט התורני בקולנוע העכשווי, הסרט ׳חמישים גוונים של אפור׳ (2015) שמתאר מערכת יחסים ארוטית-סדיסטית בין גבר עשיר ומצליח ונערה צעירה. הוא מחפש להשתלט עליה, להשפיל אותה ולהכות אותה, והיא נמשכת אליו ונענית לדרישותיו (עד גבול מסויים). 
הפרק השני של הספר עוסק בקסם העמוק, הנורא והמסוכן של הרוע המוצג בקולנוע, והשלישי - בדמותו של הגיבור הכל-יכול. 
כל חברה מייצרת גיבורים שמייצגים באישיותם את מיטב התכונות שאותה חברה מבקשת להנחיל לבניה. הגיבורים לובשים דמות של אלים, נביאים, משוררים, אנשי דת, הוגים או מלכים. גיבור נערץ במיוחד הוא גיבור-העל הכול-יכול. 
מאחורי דמות גיבור-העל הכל-יכול עומדת ׳אישיות המאנה׳, שיונג קרא לה אישיות המאנה והקוסם. הכוונה לארכיטיפ של איש רב-כוח וכל-יכול, שעשוי להיות ראש שבט, קוסם או רופא-אשף. כשהאני מזדהה עם ארכיטיפ המאנה, הוא ׳מתנפח׳ למעלה ממידותיו, והאדם נעשה בעיני עצמו לאדם עליון, יצור שכוחו גדול מכוחם של איתני הטבע, חצי אל, וייתכן שאף למעלה מזה. הארכיטיפ הזה מנקז אליו את השאיפה לכבוד, שליטה, עליונות, תחרות וכוחניות. והוא ממשיך הרבה פעמים בניצול ובהונאה. לא פעם מה שנדמה כגיבור-על אינו אלא מקסם שוא, נוכלות וכוח כריזמנטי סוגסטיבי. כאלה הם הגיבורים הרעים בסרטי סופרמן, ספיידרמן ובאטימן למיניהם. 
הצופה מתבונן במציאות הקולנועית המצולמת דרך מבטה של המצלמה כאילו הוא הצלם שאוחז במצלמה. וכך, מבלי שהוא מודע לכך, מבטו מזדהה עם זה של המצלמה. מאחר שמגוון זוויות הצילום רחב יותר מזווית הראיה של האדם הרגיל, נעשה מבטו של הצופה דומה למבטו של הסופר היודע-כול. 
התפתחות הטכנולוגיה של מכשירי הצילום מאפשרת לדמויות הקולנועיות להראות גדולות מהחיים, ובעלות יכולת לבצע מעללים כל-יכולים דוגמת מעוף במרחב. יש וגיבורי-העל הקולנועיים זוכים בכוח פיזי על-אנושי דוגמת זה שהיה לגיבורי הקדם המיתיים: הטיטנים, גולית, שמשון או הרקולס. אבל הגיבור הפיזי נמצא בשלב הנמוך של ההיררכיה של הגיבורים, כי הגיבור האמיתי הוא גיבור הנפש. זה שאמון על היכולת להתאפק, לוותר, לחכות, להתאמץ, להכשל ולקום מחדש. 
גיבורי-העל של הקולנוע הם הגרסה המודרנית של הגיבורים המיתולוגיים שמתמודדים עם דרקונים ומפלצות ויכולים להם. של בני אור הנלחמים בבני חושך. לעיתים מוצגת לפנינו דיכוטומיה פשטנית. הגיבורים שלנו הם הטובים שנלחמים ברעים.
נגד מי נלחמים גיבורי העל? נגד הכוחות הפנימיים הלא מודעים וההרסניים שלנו שהם דרקוני הנפש (חוסר הביטחון, חוסר הערך, הבדידות, החולשה והחרדה) או נגד כוחות חיצוניים שהם משליכים עליהם את האויב הפנימי ההרסני. 
האמצעים הטכנולוגיים של הקולנוע מאפשרים להגשים בפנטזיה את המאוויים האנושיים להיות יחידי סגולה ובלתי מנוצחים. להיות דמויי אלים. זו סיבת הנהייה אחרי גיבורי-על כמו אינדיאנה ג׳ונס, ג׳יימס בונד, סופרמן ודומיהם המציגים פתרונות ראוותניים וחסרי אחיזה במציאות לקשיים שהאדם הרגיל אינו יכול להם. 
היכולת הזאת הפכה את הקולנוע עצמו לגיבור-על. גיבור-על שממציא גיבורי-על שנאבקים בנורא מכל, וכך מסייע לצופים להתמודד עם חרדות הקיום שלהם. 
קפסולת הפנטזיה הקולנועית מפרה את היצירתיות והתעוזה של הצופים ומעניקה להם אמונה ותקוה. אך חשוב לא להסחף אחריה יותר מדי משום שההזדהות עם הגיבור הכל-יכול גם מגרה את משאלת הבריחה מהמציאות. פנטזיית העל משתלבת בתרבות העכשווית שמעודדת את חבריה לתחרותיות והשגיות. להיות ׳הכי הכי׳. החיפוש החיצוני בא במקום החיפוש הפנימי. 
הסופרמן הגרנדיוזי חובר בקולנוע לדמות המושיע. בסרטי מדע בידיוני גיבורי-העל באים מחוץ לכדור הארץ ומציעים גרסאות חדשות למוטיב המיתי העתיק של גיבור חזק ובלתי פגיע שמוצאו מסתורי והוא בא להלחם את מלחמת בני אור בבני חושך. בעיצוב דמותם של גיבור-העל והמושיע הדתי משולבים מוטיבים השאובים מארסנל המוטבים הכולל לידה פלאית, סכנת השמדה בינקות, יתמות, הורים מאמצים, ויכולת-העל שמשרתת את החברה. 
גיבורי-העל הללו הם מושיעים גברים שמתמודדים עם העולם על ידי הקצנה של ערכים גבריים. אומץ, כוח פיזי, מאבק, תחרותיות ונצחון. במקרא, הגיבור מקבל את כוחותיו מאלהים. כך משה וכך שמשון. 
הגיבור הטכנולוגי המודרני פועל במציאות של העדר אלהים. כאילו אמר  כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת־הַחַיִל הַזֶּה (דברים ח 17). 
הפרק הרביעי והאחרון בספרה של נצר עוסק במיתוס קורבן הגואל בקולנוע. 
מיתוסים של קורבן וגאולה הם מיתוסים על גיבורי-על המנסים לתת מענה לרוע, והם עתיקי יומין. הקורבן מבטא את הברית שמאחדת את המקריב עם ישות גדולה ממנו, והוא מסמל הקרבה וקירבה כאחת. כל קורבן כזה כרוך בסמליות של מוות ותחיה, בין שמדובר בהקרבת החיים (ואז יש זהות בין המקריב והקורבן) ובין שמדובר בהקרבת אובייקט חליפי. 
מוטיב הקורבן הגואל מופיע בסרטים אמריקניים ואירופאיים רבים בהשפעת רעיונות נוצריים. לא מדובר על סרטים על חיי ישו אלא על חיי אדם מן השורה, שהמוטיב הארכיטיפי הנוצרי של הקורבן הגואל מופיע בסיומם. 
׳אימת ההקרבה מותמרת בערך רוחני של לידת הנפש מחדש אל מצב קיומי ערכי גבוה יותר… סרטים אלה מבטאים את הערגה למשמעות רוחנית דתית שאבדה בעולם החילוני׳ (עמ׳ 211).  
הגיבורים בסרטים הללו הם גיבורים מבחינה זו שהם עומדים במרכז חייהם והם מגלמים את הקורבן במשמעותו הנוצרית. 

רות נצר מביעה בספר את עמדתה, שתפקיד הקולנוע אינו מסתכם בהצגת דילמות של טוב ורע, אלא הוא אמור להתמודד גם עם שאלות הקיום: מניין באנו ולאן אנו הולכים? מה ייעודו של האדם? מה משמעות חייו? ומה מקומו של צלם האלוהים בנשמתו. 

תוכן הענינים של הספר

מבוא 
1 נפש הצילום 
2 על הקולנוע 
מבוא אישי / מציאות ודמיון: הקולנוע כמרחב מעבר / קולנוע ושירה
המוזיקה והקולנוע / היופי של השחקנים בקולנוע בשירות האמנות / היופי
בשרות הפרסונה וכריזמת היופי בקולנוע / גיבורי הקולנוע / הגיבור המדומה־
הכוזב / הקולנוע כאמנות אמיתית לעומת אמנות כוזבת / הקולנוע כאמנות
טוטלית / הקולנוע כמטפורה / מגמות פוסטמודרניסטיות לעומת מגמה ערכית־
מוסרית / תפקיד הקולנוע כאמנות־יצירה / מבט הנפש ביצירות קולנוע /

3 על הנשי והגברי בקולנוע 
הקדמה / על הדיבור ועל הגברי והנשי: 'דבר אליה' / מלכוד הדימוי הנשי
בקולנוע / 'ברבור שחור': האישה במלכוד הרצון / הממד הנשי בסרט 'אביב, קיץ,
סתיו, חורף ואביב' / מלכוד הגברי והנשי בסרט 'היו זמנים באנטוליה'

4 על הרוע בקולנוע 
הקדמה / 'שר הטבעות, אחוות הטבעת': המאבק בכוחות הרוע / מסע קולנועי
אל עומקי הרוע: על הסרטים 'סרט לבן' ו'פרשס' / 'האזרח קיין' / 'הניצוד': על
הצייד והניצוד

5 הגיבור הכול־יכול בקולנוע 
הקדמה / סופרמן: הקוסם הכל־יכול בסרטי 'ספיידרמן' ו'באטמן' / הילד כגיבור־
על בסרט 'הארי פוטר ואבן החכמים' / 'הפרפר הכחול' כגיבור על

6 הקורבן הגואל בקולנוע 
הקדמה / 'כמו בגן עדן' / 'באמריקה' / 'גראן טורינו' / 'תאורמה' / 'הקורבן'

פילמוגרפיה / 
רשימת מונחים יונגיאניים / 
רשימת מקורות / 

אינדקס סרטים

אין תגובות:

פרסום תגובה