יום רביעי, 9 בספטמבר 2015

עוֹד אודִיסֵאוּס: שיר תנכ״י

איה הוכשטט כהן

אֵם הַדֶּרֶךְ חַמָּה, שׁוּב עוֹגֶבֶת עָלָיו,  
ציור: יורם לילך
הוֹגָה נִחוּמִין, מְעַרְסֶלֶת קַרְסֻלָּיו, 
נִפְרֶשֶׂת לִכְרֹךְ, לְפוֹגֵג, לְהַשְׁכִּיחַ, 
רַכּוֹת אֲבָנִים, כַּר חוֹפְזוֹת לְהַבְטִיחַ.
מִקְסַם שָׁוְא, אַט מַרְפֶּה מֵיתְרֵי מַכְאוֹבָיו
כִּי לַדֶּרֶךְ אֵין אֵם, כִּי  לַדֶּרֶךְ אֵין אָב.
לֹא אָצָה דַּרְכּוֹ, לְפָנָיו הִיא רוֹכֶנֶת,
סוּגַת שׁוֹשַׁנִּים, פַּח מָתוֹק לוֹ טוֹמֶנֶת.
יֵשׁ הֵמָּה נִפְלְאוּ שְׁלֹשָׁה גַּם אַרְבָּעָה
דֶּרֶךְ נָחָשׁ עַל צוּר אוֹ אֳנִיָּה תּוֹעָה.
גַּם נֶשֶׁר בְּשָׁמָיו וְגֶבֶר בְּעַלְמָה
הַחוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ  דַּרְכּוֹ נֶעֱלָמָה.       
דֶּרֶךְ מֶלֶךְ סְלוּלָה מוּלוּ מִשְׂתָּרֶכֶת
בִּכְרוּבֵי גַּן עֵדֶן – חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.
הוצאת פרדס
נְבוּאָה וְצַו-אֵל, פּוּר, גּוֹרָל וּגְּזֵרוֹת
מִתְמָרְקִים בְּמֵימֵי אַרְבָּעָה נְהָרוֹת,
אַרְצוֹת בְּדֹלַח וְשֹׁהַם זָהָב טְהוֹר קָרָט
זָב פִּישׁוֹן וְגִּיחוֹן עַל חִדֶּקֶל וּפְרָת
בְּטֻמְאַת חֵטְא קַדְמוֹן, בַּחֲרוֹן אֵל נוֹרָא
חוֹסֵם שַׁעַר הַגַּן אֶת דַּרְכּוֹ חֲזָרָה.   
דֶּרֶךְ יָשָׁר לְעֵת יוֹם – צוֹעֵד עַד תֻּמָּהּ.
דֶּרֶךְ תֹּם בַּלֵּילוֹת – מְגַשֵּׁשׁ כְּסוּמָא.
בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ הוּא נִגָּף, שֶׁבַע קָם,
גַּם דְּרָכִים עֲלוּמוֹת נִשְׁבְּעוּ בּוֹ נָקָם.
לְהַצְמִיתוֹ כִּתְּרוּהוּ, חוֹמָה וּמִגְדָּל
עִקֵּשׁ שָׁב לִצְעֹד, עָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל.
דֶּרֶךְ יָם בְּכָאוֹס אֶרֶץ וְשָׁמַיִם,
רוּחַ נֶפְּטוּן מְרַחֶפֶת עֲלֵי מַיִם,
אִיסְטְנִיס בִּמְרוֹמָיו שָׁב מַטְמִין שְׁלַל פַּחִים
שׁוּב גַּן- עֵדֶן וּשְׁאוֹל בִּדְרָכָיו מִסְתַּבְּכִים.
איה הוכשטט כהן

הַבַּיִת מִנֶּגֶד. עַל פִּסְגַּת הַנְּבוֹ
עוֹד מֹשֶׁה מִשְׁתַּגֵּעַ, סִפּוֹ לֹא יָבוֹא.

* השיר עתיד להופיע בספרה של המחברת, "לונדון בלוז", בהוצאת "פרדס". 
הערה: הספר הופיע בינתיים, וערב ההשקה שלו נקבע לספטמבר 2015. 
המחברת  כותבת שירה מילדות כאשר ספר הספרים מוצא ביטוי נרחב בעולם האסוציאטיבי של כתיבתה. איה הוכשטט כהן היא מרצה לשעבר במכללה אקדמית גליל מערבי ובאוניברסיטת סאות'המפטון באנגליה. 


אין תגובות:

פרסום תגובה