אמתי מור, מורה וסופר
 |
אחד הדברים האהובים עליי זה דֵזַ'ה וו. התחושה שכבר הייתי ברגע הזה, אבל אני לא כל-כך בטוח איך הוא נגמר, ובעצם, אני בכלל לא סגור על זה שבאמת הייתי בו, מעבירה לי זרם חמים ומענג במוח. עוד יותר מזה, אני אוהב לחוות דֵזַ'ה וו אומנותי. הרגע הזה שבו אתה קורא למשל ספר (או צופה בסרט, מאזין לשיר וכו') והופ! זה מוכר לך. ממש-ממש מוכר לך. מצד שני, אתה די בטוח שבחיים לא קראת אותו, ואתה מוצא את עצמך מדלג בתזזיתיות בין העמוד הנוכחי לכריכה, מריץ בראש את רשימת הספרים שקראת בחיים, נזכר בחופשות ובנסיעות אוטובוס שבהן אתה אוהב לקרוא, מתאמץ לחלץ מקצה האמיגדלה את המקור לזיכרון המשונה הזה, ונכשל. הסיבה לתופעה הזו נובעת מהכמות המוגבלת בסך הכל של תבניות אומנותיות הקיימות מאז ומעולם, שאמנים, מבריקים ומקוריים ככל שיהיו, בסופו של דבר נועדו לחזור עליהן, גם אם פה ושם עם שינויים והתאמות לרוח הזמן או המסר.
צפייה בסרטי גיבורי-על המבוססים על קומיקס: סופרמן, באטמן וספיידרמן, מספקת לי רגעי דֵזַ'ה וו כאלו, ששולחים אותי, למרבה הפלא, דווקא לתנ"ך.
כמו שאמרו ב"עספור", אם להיתלות באילן גבוה, טיימינג זה עניין של תזמון, ומשה רבנו נולד בתזמון רע, לפי הסיפור בספר שמות, אחרי שפרעה ציווה להשליך את הזכרים של בני ישראל ליאור. לפי המסופר בפרק ב' בספר שמות, משה, ילד עברי, נולד תחת איום השמדה. גם סופרמן סבל ממצב דומה. הכוכב קריפטון, בו חי, הושמד בילדותו. כמו הוריו של משה, גם הוריו של סופרמן, ששמו המקורי היה השם התיאופורי "קאל-אל" (=קול האל), ביקשו להציל את בנם באמצעות תיבה. זו של משה הייתה עשויה גומא והוסתרה על גדות היאור, זו של קאל-אל הייתה חללית שנשלחה לכוכב הפרימיטיבי המרוחק, כדור הארץ. את משה מצאה בת-פרעה, שעל פי המדרשים הייתה עקרה וחשקה בבן, ולפי התנ"ך חמלה על הילד העברי, ועל-כן, אמצה אותו והעניקה לו את שמו. את קאל-אל, שתיבתו התרסקה בקנזס שבארצות הברית (איך לא?), מצאו בני הזוג קנט, מקומיים חשוכי ילדים שהחליטו, בלחצה של האישה, לאמץ אותו ולהעניק לו את שם נעוריה, קלארק. שני התינוקות האלו שנולדו לתוך קטסטרופה וניצלו ממנה, גדלו להיות גיבורים רודפי צדק ומגניהם של חסרי הישע. הם השיבו לאנושות באותה מטבע של חמלה ומזל טוב שהתברכו בה בראשית חייהם.
רוצים לדעת אילו עוד גיבורי על הושפעו מדמויות תנ"כיות? בואו לשמוע אותי מרצה על הנושא בבית הקפה "תמול שלשום" ביום חמישי, ה-17.9 בשעה 21:00 שנה טובה!
* אמתי מור חיבר את הספר, הצ’אנס האחרון: מסע התאבדות, הוצאת כרמל, ירושלים תשס״ה 2004.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.