יום שבת, 19 בספטמבר 2015

יוֹנָה

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוךמרצה וחוקרת ספרותלשון ותרבות

טַעַם הַמֶּלַח וְרֵיחַ הַדָּג
וְרַגְּלוּ הַכְּרוּתָה שֶׁל קפטֵיין אַחְאָב.
שְׂפָתַי הַצְרוּבוֹת
מְסרבוֹת-
לִשְׁמוֹעַ קוֹלוֹת וּפְקוּדוֹת:
לֵך הִנָּבֵא,
לֵך אֶל נִנְוֶוה.

לֵך הִנָּבֵא,
Kennicott Bible, folio 305r
 Jonah being swallowed by the fish
קְרָא אֶל נִנְוֶוה.
אֵינֶנִּי קָסנדְרָה וְאַף לֹא עָמוֹס,
רוֹצֶה בְּשֶׁקֶט לִשְׁכַּב
עַל הַחוֹף-
וְאִישׁ לֹא יָדַע
שֶׁלּא מֵת 
הוּא יוֹנָה.

אֲנִי הָאִישׁ שֶבָּרַח
וְיִבְרַח,
אוֹמֵר לֹא לְקוֹלוֹת,
לֹא לַפּקוּדוֹת.
אני רוֹצֶה 
סתם לִחְיוֹת.


***
אָז שָׁטַף הַיָּם
אֶת עֵינָיו מֵהחוֹל
וְעַל יוֹנָה הִתְנַפֵּל
גַּל גָּדוֹל.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה