ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן־יִשָׁי (תהלים עב, כ) הוא משפט קצר שאין בו לא מילים קשות ולא צירופים ספרותיים מורכבים. במבט ראשון הוא נראה כפסוק אינפורמטיבי, פשוט ומובן. ואין לך טעות גדולה מזו! פשטותו של הפסוק מתעתעת. מילותיו המעטות צופנות בקרבן לא מעט תעלומות, ובלבד שקוראים אותו מתוך רגישות למה שלפניו ואחריו בספר תהלים. כשעושים זאת, מיד קופצת לעין התמיהה הראשונה הפותחת את שער התמיהות. איך ייתכן לומר בסוף מזמור עב שכָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן־יִשָׁי אם יש אחר-כך עוד 18 מזמורים המיוחסים לדוד, וחלקם אף מכונים תְּפִלָּה? ראו תְּפִלָּה לְדָוִד (פו, א) ומַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה (קמב, א). ואם מפנים את המבט אל המזמורים שלפני מזמור עב מגלים שאמנם רבים מהם מיוחסים לדוד, אך לא כולם. יש ביניהם מזמורים יתומים (=מזמורים ללא כותרת), שבעה מזמורים לִבְנֵי־קֹרַח (מב-מט. מב-מג הוא מזמור אחד), מִזְמוֹר לְאָסָף (מזמור נ), ומזמור עב עצמו הוא לִשְׁלֹמֹה. ועוד תמיהה. רק אחד מכל מזמורי דוד שלפני מזמור עב, מכונה בכותרתו תְּפִלָּה (יז, א), אז מדוע נאמר בלשון רבים כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן־יִשָׁי? ואם לא די בכל אלה, נשאל מדוע מופיעה בפסוק הצורה הפטרונימית דָּוִד בֶּן־יִשָׁי, ולא רק דָּוִד כמו בכל 87 היקרויותיו האחרות של השם בספר תהלים? יוצא אם כן שכל רכיבי הפסוק מעוררים תמיהה: כָּלּוּ, תְפִלּוֹת, ודָּוִד בֶּן־יִשָׁי. ומה שנדמה היה במבט ראשון כידיעה היה לאמיתו של דבר ידיעה מדומה.
את מסענו אל הידיעה נפתח בתובנה שעב, כ הוא פסוק חתימה פרוזאי לאוסף של מזמורים. זה נובע מתוכנו וזה נובע ממיקומו בספר תהלים אחרי דברי השבח לאל החותמים את הספר השני מחמשת ספרי תהלים (מזמורים מב-עב): בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן (עב, יח-יט). השם דָּוִד בֶּן־יִשָׁי, שאין עוד כדוגמתו בספר תהלים (אבל יש בדִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים שבנספח לספר שמואל, שמ״ב כג, א), מרמז על מוצא שונה מהם. ראוי להזכר בהקשר זה ב״מזמורי דוד״ שחותמים בפרוזה את מגילת המזמורים ממערה 11 בקומראן, שמכנים את דוד באותו אופן: ״ויהי דויד בן ישי חכם… ויכתוב תהלים שלושת אלפים ושש מאות״. מבחינה רעיונית מביע עב, כ את התפיסה, שתופיע מאוחר יותר בספרות הבתר-מקראית, שכל המזמורים דוד אמרם, גם אלה שבכותרתם מופיע שם אחר, ושכל המזמורים הם תְפִלּוֹת. מה היה היקפו של אוסף תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן־יִשָׁי? האם כל המזמורים שבפרקים א-עב? האם רק המזמורים שבספר השני של תהלים (מב-עב)? האם היה זה אוסף אחר? אין לדעת. גם אין לדעת מי ומתי חיבר את החתימה הזאת. מה שבטוח הוא שמי שכתב את החתימה הזאת כלל לא ידע על 18 מזמורי דוד הנוספים שבספר תהלים.
יוצא מכאן, שהפסוק הקצר והכביכול פשוט, כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן־יִשָׁי, משגר את המעיינים בו לסוגיית התהוותו של ספר תהלים כולו, ותוך כדי כך פותח אלומת שאלות שקודם העיון בו כלל לא נשאלו. זה דרכו של מחקר. מה שלפעמים מתחיל בידיעה מדומה עשוי להסתיים באי-ידיעה מלומדת, וזו מגרה את הסקרנות האינטלקטואלית להמשך המחקר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה