יום ראשון, 13 בנובמבר 2016

על נהרות בבל: תעודות בכתב היתדות מראשית גלות בבל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

וואין הורוביץ, יהושע גרינברג ופיטר זילברג בשיתוף לורי פירס וקורנליה וונץ, על נהרות בבל: תעודות בכתב היתדות מראשית גלות בבל, נספח: קתלין אברהם, הוצאת מוזאון ארצות המקרא ירושלים והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים 2015
הוצאת מוזיאון ארצות המקרא
והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה 
587 לפנה"ס היתה שנה קשה בתולדות ישראל בתקופת המקרא. באותה שנה החריב נבוכדנצר השני מלך בבל את ירושלים והמקדש וקטע את שושלת בית דוד שמלכה ביהודה ברציפות במשך מאות בשנים. הוא שחט את בני צדקיהו לעיניו ואחר כך עיוור אותו והגלה אותו עם רבים מאנשי יהודה, בבלה. לגלות צדקיהו קדמה גלות יהויכין שהתרחשה עשור קודם לכן. מה היה גורל הגולים בבבל?

מספרי יחזקאל ותהלים למדים על גולים  שחיו באזור ׳נהרות׳. מספר יחזקאל למדים על נְהַר־כְּבָר (א 1, 3; ג 15, 23; י 15, 20, 22; מג 3) ומזמור קל״ז בתהלים פותח במילים עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם־בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת־צִיּוֹן. באכדית, השפה השלטת באזור, מציינת מילת nāru גם נתיבי מים שיצרו האלים בעת בריאת העולם וגם נתיבי מים מעשי ידי אדם. כלומר, תעלות. מכאן, שיש לפרש את עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל כ׳על תעלות בבל׳. רבים מהגולים יושבו באזורים הכפריים של בבל וחלק מהם עסק בעבודה המפרכת של חפירת תעלות שיובילו מים למקומות מגוריהם החדשים. ירמיהו קרא לגולים להתאקלם בבבל: בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת־פִּרְיָן/ אֶת־פְּרִיהֶן (כט 5, 28). וכך אכן קרה, כפי שלמדים מארכיון התעודות מאל-יהודו (=שם העיר בה ישבו גולי בבל בדרום עיראק) שהתקיים כמאה השנה. התעודה הקדומה ביותר מאזור אל־יהודו היא משנת 572 לפנה"ס, דהיינו, 15 שנה בלבד לאחר נפילת ירושלים, והאחרונה - מ־477 לפנה"ס, מימי שלטונו של אחשוורוש. באוסף יותר מ־200 תעודות מנהליות. מקור 44 מהן בעיר אל־יהודו עצמה. התעודות תורמות, בין השאר, תרומה רבת ערך לחקר השמות העבריים: בלוחות של אל־יהודו וסביבתה מתועדים יותר מ־75 שמות יהודיים פרטיים, אותם נושאים יותר מ־200 אנשים, גברים ונשים, לאורך יותר מחמישה דורות.
הספר מציג את התרגום הראשון לעברית של הלוחות בכתב היתדות מאל־יהודו. התרגומים מן הנוסח האכדי המקורי לעברית נעשו בידי יהושע גרינברג ווואין הורוביץ, בסיועו של פיטר זילברג ובהתבסס על העתקים במהדורות מדעיות מאת לורי פירס. לתרגום שני חלקים: האחד, תרגום ישיר מילה מילה ושורה שורה, והשני - תרגום רץ, המציג בפני הקורא בן ימינו את סיפורו של הלוח, בלי להיות משועבדים לסדר המקורי של המילים והשורות, ותוך שיבוץ מילים מהעברית בת זמננו. 
























אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה