החויה הדתית במזמורי תהלים

שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהלים, ספריית האנציקלופדיה המקראית כט, מוסד ביאליק ירושלים תשע"ג, 207 עמ' + עמ' א-י + 12 עמ' אנגלית,  229 עמודים.

Shamai Gelander, THE RELIGIOUS EXPERIENCE IN THE PSALMS, The Biblical Encyclopaedia Library XXIX, The Bialik Institute, Jerusalem 2013 

מוסד ביאליק

מזמורי תהלים מתייחדים בכך שהם משמשים פה לאדם המאמין השופך שיחו לפני האלהים, והם מביעים חוויה רגשית והכרתית. המתפלל חווה בנפשו מהפך מהיר שמעביר אותו מהמצב המציאותי אל המצב המבוקש: מהמצוקה אל התקווה ומהתחינה אל התודה. המהפך הזה, טוען שמאי גלנדר בספרו החדש, נשען על מנגנון  של ביטויים  עם משמעויות סמליות, שהם תמצית ציורית של הרעיונות. 'אלה הם צירופים מילוליים, שבתודעתו של המאמין הם טעונים במידה כזאת, שעצם הגייתם מאפשרת את ביטול המצב השלילי והתגלות נוכחותו המומחשת של המצב הרצוי' (עמ' 2).

 משמעות דברי המתפלל חורגת ממובנם המילולי של הדברים משום שהמזמורים היו אחוזים בפולחן. המחבר לא התמקד בסיטואציות היסטוריות קונקרטיות אלא 'ראה לנגד עיניו את מה שעשויה סיטואציה כזאת לייצג בעיניו של מי שרחוק ממנה בזמן ובמרחב' (שם). הניתוח הספרותי הוא הכלי המאפשר להתחקות אחר החוויות המבוטאות במזמורים.

לספרו של גלנדר שישה שערים שכל אחד מהם עוסק בסוג מיוחד של החוויה הדתית שבמזמורי תהלים. א. מהפכים ומעברים. חוויית המהפך: מן המצוי אל הרצוי (בעקבות מזמור כג), מפקפוק ומשבר לאמונה מחוזקת (בעקבות מזמור ה), מן הייאוש אל התקווה ומן התחינה אל ההודיה. ולבסוף - השבח וההודיה. ב. חוויית הקרבה לאל. 'בצל כנפיך תסתירני' וקרבה עד כדי התמזגות. ג. חוויית ההרמוניה: הצדק וסדרי היקום. ד. חוויית המעמד הטקסי. התהלוכה או עצרת ההמונים, הקרבת קורבנות כחוויה טקסית. ה. חוויית החיים המובטחים. הביטחון בישועה בתפילות הלאומיות. ו. כל אדם מלך.             

המשותף לכל הסוגים הוא חווית המהפך - בתפילות היחיד היא בולטת במזמור כג, ובתפילות הציבור במזמור קכו; תחושת ההזדהות - המתפלל רואה את עצמו כחלק מציבור המשתתפים בטקס; והדיכוטומיה - המתח הניגודי בין האדם לאל. תחושת הקירבה לאל מול ההכרה במרחק האינסופי שביניהם.

בכל המזמורים משתקפת אמונה באל כל-יכול, שישועתו מובטחת מעצם מידותיו. יש התאמה בין סדרי היקום וחוקיו לבין הצדק, והיא משמשת ערובה לקיומו של עולם שאין בו מקום לרשע. בתפילות היחיד ישנו בטחון בישועת האל, כי האל חפץ בחיי המתפלל, בישועתו, ואף זקוק להם. בתפילות הציבור, לעומת זאת, ישועת האומה אינה מובנית מאליה, ולפעמים הייאוש דוחק בה את התקווה. 

המבוא של הספר עוסק בדרכיהן של הפרשנויות לספר תהלים, הקודמות ובנות זמננו, ובגישה המחקרית של הספר.