יום ראשון, 9 ביוני 2013

השפות היחידות שאינן משתנות הן שפות מתות

עידו נאור ממליץ על ספרו של גיא דויטשר, גלגולי לשון (2007), הוצאת חרגול ועם עובד.

מי שחשב שכתיבה אקדמית מוכרחה להיות יובשנית, טרחנית ומשמימה,
הוצאת חרגול/עם עובד
טוב יעשה אם יקרא את ספרו של גיא דויטשר- גלגולי לשון. דויטשר, בלשן ישראלי המתגורר בהולנד, מתחקה בספרו על עקבותיה של ההמצאה הגדולה ביותר של האדם - השפה. דרך חשיפת מנגנוני השחיקה והבניה של השפה הוא מראה לנו עד כמה השפה היא דבר חי, דינמי ומשתנה תדיר. למעשה יש שיגידו (ודויטשר בכללם) שראוי להתייחס לשפה כאל אורגניזם חי שהתפתחותו לאורך ההסטוריה מצייתת לחוקי האבולוציה הביולוגית של דארווין. דויטשר מציע בספרו שחזור לאחור של שפות העולם עד השפה הראשונה, המקורית, האמ-אמא של כל השפות, ובדרך גם סוקר את התחומים המרכזיים בבלשנות – פונולוגיה (תורת ההגה), מורפולוגיה (תורת הצורות), סמנטיקה (תורת המשמעים) ותחביר. הכל כתוב בהומור ונקרא
בשטף ומשובץ כמובן בהמון דוגמאות משפות שונות ומשונות. משעשעת במיוחד סקירת "טהרני השפה" המקוננים על כך שהשפה "רצוצה" והדוברים "עלגים" (כך  מצוטט יוסי שריד בעמ' 81) – דויטשר סוקר תלונות על מצבה העגום של השפה העברית המגיעות עד רב סעדיה גאון ! (המאה ה 9 לספירה). רס"ג מצר על כך ש"רבים מבני ישראל אינם בקיאים בצחות לשוננו הפשוטה" (עמ' 82- 83). זאת אולי הוכחה נוספת לכך ששפות אף לא מפסיקות להשתנות. השפות היחידות שאינן משתנות הן שפות מתות, כפי שכותב דויטשר בהקדמה.
אז למי בעצם מיועד הספר הזה? הספר מיועד לכל מי שאי פעם חשב שיש משהו מיוחד ומעניין בתופעה האנושית המיוחדת שנקראת 'שפה' אבל לא ידע להגדיר מה בדיוק מעניין או למה זה מעניין בכלל.

קריאה מהנה!

אין תגובות:

פרסום תגובה