יום רביעי, 29 בינואר 2014

הוויכוח כנשמת החינוך המוסרי-חברתי

כרמל קובלינר-קויאט,  בית-הספר גבעת גונן בירושלים

אני לא רוצה להביע עמדה לגבי הפרשה הספציפית שנדונה בשבועות האחרונים בתקשורת. אני הייתי רוצה להביע עמדה עקרונית לגבי השאלה על תפקידו של המורה בסוגיות חברתיות מוסריות ועקרוניות.
בחרתי במקצוע ההוראה לא רק כדי להעביר ידע לתלמידים. אני חושבת שהידע כשלעצמו חשוב אבל אינו העיקר. העיקר הוא כיצד התלמיד מעבד את הידע, מפנים אותו ומפעיל אותו במצבים מתאימים. הידע שאותו אני מלמדת הוא מצע פורה להקניית מיומנויות, לדיונים, לויכוחים, לגיבוש הזהות האישית של כל תלמיד ולגיבוש זהותנו החברתית. מכאן שרצוי ואף הכרחי להוות דוגמה לתלמידים כיצד אנחנו מפעילים את הידע, על-ידי הבעת עמדה ואף התלבטות מול הכיתה.

כמעט שאין נושא בישראל שאינו שנוי במחלוקת והוויכוח הציבורי הוא אחד המרכיבים החשובים השומרים אותנו כחברה דמוקרטית. הניסיון למדר את התלמידים שלנו מוויכוחים כאלה, להציג להם זווית ראייה אחת בלבד ולא לשתף אותם בשיח הציבורי הוא לרעתם ולרעתנו כחברה.
התלמידים מושחחים על הנושאים השנויים במחלוקת בחברה אבל פעמים רבות לא מדובר בדיון מתוהלך שמציג עמדות ונקודות ראות שונות אלא ״התחפרות״ בדעות קיצוניות - בלי להקשיב, לראות תמונה כוללת יותר, לבנות עמדות מוסריות ורחבות אופק. כאן תפקידנו כמורים. אפשר ורצוי ללמד את התלמידים לא רק את נושאי הדיון, אלא גם את דרך הדיון, כדי שהוויכוחים לא יהיו מתלהמים וטעוני סיסמאות ריקות מתוכן. הוויכוח בכיתה יכול ללמד אותם לטעון טענות, להציג ראיות, לנמק נימוקים ולגבש דעה הגיונית, מקיפה מוסרית ואחראית.
כשאני חושבת על גבולות חופש הביטוי אני מנסה להבין האם אני מתקוממת על הגבלת חופש הביטוי רק כשאני שומעת שסוגרים פיות לדעות שדומות לשלי. איך הייתי מרגישה אם מורה היה אומר לתלמידים שלו דעה שאני לא מסכימה איתה; האם גם אז הייתי מתנפלת וקוראת לחופש הביטוי ולזכותו של המורה להביע את דעתו? כאן נמדד חופש הביטוי האמיתי. האם זה לגיטימי להגיד כל דעה? כנראה שאני נוטה להגביל את חופש הביטוי כאשר זכויות האדם הבסיסיות מופרות. ועדיין, אם תלמידים שלי יגידו בכיתה רעיונות ומחשבות כאלה, במקום לסגור את הפיות אני מקווה לנהל דיון כן ואמיתי שיאפשר גם להם להביע את דעתם ולהקשיב לדעות אחרות. אני מנסה לנהל את הדיונים בכיתה כך שהתלמידים בעצמם ידונו בדעותיהם - יהפכו ויהפכו בהן, יחדדו את הקושיות שעולות מהן ויבינו את המשתמע מכך. בלא דיונים עמדות התלמידים ימשיכו להישאר מקובעות, צרות אופק וקיצוניות בלי שום תשתית חשיבה ושיפוט. הדיון שלעתים מתגלגל לוויכוח הוא נשמת החינוך המוסרי-חברתי.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה