יום ראשון, 2 בנובמבר 2014

אשת לוט

משׁה שׁפריר

אַתְּ הָפַכְתְּ לִנְצִיב מֶלַח,
אשת לוט
לְפֶסֶל לְלֹא מָקוֹם מֻגְדָּר.
וַהֲרֵי זֶה דָּבָר דַּי מוּזָר,
כִּי כָּל דְּמוּת שֶׁל פֶּסֶל
הַמּוּצָב לְעֵינֵי הַצִּבּוּר בַּכִּכָּר
נוֹשֵׂא אֶת שְׁמוֹ שֶׁל גִּבּוֹר מוּכָּר.
וְאִלּוּ אַתְּ - לֹא שֵׁם וְלֹא תֹּאַר הָיוּ לָךְ
וְגַם לֹא הָיִית כְּלָל אֵשֶׁת-גְּבוּרָה,
אֶלָּא הָיִית אֵשֶׁת-אִישׁ וְאֵם שֶׁוִּתְּרָה
(אוּלַי אֲפִלּוּ גַּם בְּקַלּוּת יְתֵרָה),
עַל שְׁתֵּיּ בְּנוֹתֶיהָ, שֶהֻצְּעוּ לְאִנּוּס-רַבָּתִי,
שֶׁיָּבִיא, בְּוַדַּאי, לְמָוֶת נוֹרָא וְאָיֹם
מִידֵי הֶהָמוֹן, קְהַל אַנְשֵׁי הַזָּדוֹן,
שֶׁצָּרוּ אָז עַל בֵּיתְכֶם שֶׁבִּסְדוֹם.

וְגַם הָיִית אִשָּׁה שֶׁהֵפֵרָה צַו אֱלוֹהַּ
לְהִמָּלֵט מִבְּלִי לַעֲצֹר וּלְהָצִיץ אֲחוֹרָה,
- אִשָּׁה חוֹטֵאת בְּסַקְרָנוּת, כְּמוֹ פַּנְדּוֹרָה.
אַךְ, מֵאִידָךְ, אֶפְשָׁר שֶׁפָּקְדוּ אוֹתָךְ
הַגַּעְגּוּעִים לְבֵיתֵךְ הַנָּעִים וְהַחַם,
אוֹ אוּלַי גַּם פָּעַם בָּךְ רֶגֶש נָקָם
עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹלְלוּ לְמִשְׁפַּחְתֵּך וְלָךְ
אַנְשֵׁי סְדוֹם, הָרְשָׁעִים וְאַנְשֵׁי-הֶחָמָס.

וּכְמוֹ-כֵן לֹא בָּרוּר לָנוּ לַחֲלוּטִין
מֵאֵיזֶה סוּג שֶׁל מֶלַח עָשׂוּי פִּסְלֵךְ:
הַאִם מִמֶּלַח שֶׁל נַתְרָן-כְּלוֹרִיד,
אוֹ מִגֶּבֶס שֶׁל סִידָן וְגָפְרִית?


משׁה שׁפריר הוא משׁורר וחוקר, סגן יו"ר אגודת הסופרים, מחַבֵּר שני ספרי שירה בנושאי התנ"ך: "שִׁירֵי קַיִן וְשִׁירֵי מִקְרָא אֲחֵרִים" (הוצאת תמוז 2000), ו"שִׁירֵי חִידוֹן הַתָּנָ"ךְ" (הוצאת ירון גולן, 2006). 

2 comments:

  1. בעיני לא חשוב החומר מי מה עשוי הפסל .מטרידה אותי המחשבה . של הרגע שבו נמצאה עומדת עוזבת אחורה את כל יקיריה בידע שזה סופם . ועל בנותיה אפילו לא ניתן לה זמן להתאבל עליהם .ליבה קרוע . יש הרבה סיבות של אם להסתובב אחורה לא מיתוך סקרנות. הסופר שכתב כנראה היה גבר

    השבמחק
  2. מקסים! מודה שעד היום לא נתתי את דעתי בכלל על אשת לוט וגורלה! אני רק זוכר את דברי ישו במשל החוזרים בתשובה: זִכְרוּ אֶת אֵשֶׁת לוֹט הַמְבַקֵּשׁ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה, וּמִי שֶׁיְּאַבֵּד אוֹתָהּ יַצִּילֶנָּה. פתגם יפה. תודה על השיר.

    השבמחק