יום שלישי, 25 בנובמבר 2014

שמשון

יוסי בובה, משורר

שֶׁמֶשׁ-יִשְׂרָאֵל
מובס
מוּטָל
בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ
סָמוּק מֵרֵיחַ יַיִן, 
פְּשׂוּט אֵיבָרִים כְּאַרְיֵה
שָׂרוּעַ עַל חֲבֵרָיו,
מוּבָס עֵת מַלְאַך בְּרִיאָתוֹ
הָפַכוֹ שִׁכּוֹר מִכֹּחַ.

נָע כְּאִילּוּ זֶה עַתָּה
יָרַד  מִסְּפִינָה פְּלִשְׂתִּית
תַּחַת זְרוֹעוֹתָיו
דְּבַשׁ נַעֲרוֹת מְבַקְשׁוֹת אָהֲבִים,
וְהוּא - דָּמוֹ הַצָּעִיר
כּשְׂרִגֵי הַגֶּפֶן בָּאֶבֶן דְּרוֹמִית
מְצֻלֶּקֶת קָלָל.
לֵדָתו  מֵאַיִן,
אַחֲרִיתוֹ  בַּחֹשֶׁךְ
עָקוּר מִמַּבָּט וּבַּיִת
שׁוּב לֹא יֹאמַר: "דַּי"
הָאֲפֵלָה לֹא תְּשִׁיבוֹ

חַי.

* כל הזכויות שמורות ליוסי בובה. (C) מתפרסם כאן באדיבות המשורר.** עוד מיצירתו: יוסי בובה, משירת החורף האחרון: שירים, הוצאת טרקלין-עקד, תל אביב תש"ן 1990
יוסי בובה

אין תגובות:

פרסום תגובה